סיור מקצועי בנושא רכבות קלות בצרפת, ספטמבר 2016: ממצאים, תובנות ומבט לעתיד

 

סיור מקצועי רכבות קלות בצרפת, ספטמבר, 2016

ממצאים, תובנות ומבט לעתיד

 

1.      רקע

הסיור נערך במסגרת מנגנון  TAIEX של  האיחוד האירופאי בתאריכים 11 - 16 לספטמבר בצרפת בערים ניס ליון ופריז. בסיור השתתפות מתכננים ואקוסטיקאים ממחוזות תל אביב  מרכז וירושלים: חנה סטריק,  זיווה נקש, טל פרי וחמי שטורמן - מחבר דו"ח זה. את הסיור הובילו נציגי חברת היועצים מהנדסים EGIS  במקצועיות אדיבות ומסירות רבה ועל כך תודתנו מקרב לב.

 

2.      מטרות הסיור

1.       לימוד מהניסיון הארופאי המצטבר בתכנון וביצוע רכבות קלות בדגש על היבטים אקוסטיים.

2.       הכרת טכנולוגיות חדשות, שיטות בדיקה וכלים חדשניים למניעת מפגעים סביבתיים.

3.       ייעול הטיפול בהיבטים ובקונפליקטים הסביבתיים המורכבים במסגרת תכניות הרכבת הקלה במטרופולין תוך צמצום לוחות זמנים לטובת הפיתוח והצמיחה של הערים.

 

3.      הנושאים הסביבתיים העיקריים שנסקרו ונלמדו בסיור

היבטים תכנוניים

·         הכרת מבנה מערכת התכנון, מקור סמכות, היררכיה, שלבי אישור. שיטות לקיצור לו"ז

·         המבנה הרגולטורי -  מערך אישור התכנון וההרשאות, החוקים התקנות והנהלים הסביבתיים מהם נגזרים בדיקת התכניות וההיתרים יתרונות וחסרונות והשוואה למערכת בארץ

·         שיקולים בתכנון כגון בחינת חלופות התווייה בהתאם לפריסת פיתוח, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, רגישות ערכי טבע ונוף, השתלבות במרקם קיים

·         מערך הפיקוח ההסברה ושיתוף ציבור, התמודדות עם דרישות הקהילה בנוגע למפגעים סביבתיים

·          אחזקה והפעלה - תכניות הניטור הבקרה, ותחזוקת הדפו וקרונות הרכבת.

 

היבטים אקוסטיים

·         השפעת מעבר רכבת בתת הקרקע, כולל תחנות  בדגש על רעש, רעידות ומצלול גוף.

·         קריטריונים אקוסטיים מקובלים.

·         הכרת הטכנולוגיות החדשות לשיכוך רעידות בסלילת מסילות ויישומן.

·         אמצעי מיגון –שיטות להפחתת רעש ורעידות בציוד ההקמה ובמתקני הרכבות המיושמות בתוך העיר במקרים של חריגה הקריטריון.

·         תחנות ניטור רעש ורעידות ואמצעי פיקוח ואכיפה במקרי חריגות בזמן האמת.

·         אופן טיפול בתלונות הציבור.

 

 

 

 

 

במהלך הסיור נערכו בנוסף לסיורים בשטח מפגשים עם קובעי מדיניות ומקבלי החלטות, מתכננים, אקוסטיקאים, מנהלי פרוייקטים, נציגי רשויות תחבורה מטרופוליניות וגורמי ביצוע ותפעול של רכבות קלות בצרפת. סיכומי המפגשים שנרשמו על ידי טל פרי מצורפים כנספח.

 

4.      תכנית הסיור

 

 

 

5.      תמונות

 

פתח הכנסת הסגמנטים. נסגר בשעות הערב למניעת מפגע רעש

חלקי ביטון מנהרת הTBM  (סגמנטים) בדרך אל פיר השילוח

 

 

 

מפעל מחזור בנטונייט בנמל העתיק של ליון

עודפי העפר מובלים בספינה לאתר קליטה/  פרויקט בהקמה במרחב מחוז ליון בהתאם לצרכים – על פי החלטת רשות התחבורה המטרופולינית

 

 

 

קו מטרו בליון קרון אוטומטי. ללא נהג

מערכת התחבורה המתקדמת והמגוונת של מרכז ליון. ניתן בכרטיס אחד להשתמש בכל סוגי התחבורה הציבורית (מטרו, קלה, מטרונית, אוטובוסים ואפילו אופניים

 

 

 

 

 

מרכז "חנה וסע" חניון ותחנת אוטובוסים מעל תחנת מטרו. ברקע רכבת אזורית וגשר מעבר הולכי רגל ואופניים

מפגש עם נציגי EGIS פאריס - מתכננים ומפקחים על ביצוע פרוייקטי תחבורה לרשות התחבורה המטרופולינית איל דה פראנס

 

 

6.      רשות התחבורה מחוז ליון - מודל לדוגמא

מערך התחבורה הציבורית של העיר ליון נחשב לסיפור הצלחה בצרפת בהיותו מנגנון יעיל ומוצלח לרישות וביסוס מערכת משולבת ברמה אזורית. מערכת זו הובילה בשלושים שנים האחרונות להחייאה מרשימה של מרכז העיר ליון. בשנת 2015 הוקמה רשות התחבורה המחוזית של מחוז ליון - SYTRAL, האחראית על ניהול רשת התחבורה של כל מחוז ליון ובו כ 60 ערים ו כ1.8 מיליון תושבים.

 

חלק משמעותי מהסיור התמקד במערך התחבורה המטרופוליני המנוהל על ידי SYTRAL בה יושבים נציגי הערים קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות ובחברה הפרטית המרכזית המספקת את שירותי הייעוץ והפיקוח על הביצוע לרשות - EGIS. מערך התחבורה של ליון מהווה מודל לדוגמא בצרפת בהיותה מערכת הגדולה והמגוונת ביותר מחוז למטרופולין פאריס.

 

 

קו רכבת קלה (טראם) - מרכז העיר ליון

 

 

 

 

 

תפקידי העיקריים של  SYTRAL הם : קביעת מדיניות נסיעה מותאמת וכוללנית, מימון המערכת ופיתוחה, בעלות ופיקוח על התשתית והציוד, הוצאת מכרזים למפעילים חיצוניים, בקרת איכות, ושירות. המערך כולל 5 קווי רכבת קלה (64 ק"מ, 88 תחנות), 4 קווי מטרו (35 ק"מ, 44 תחנות), 134 קווי אוטובוס, 8 קווי טרולי (אוטובוס מחובר לכבלים), 2 קווי פניקולור (רכבל) ו 4 קווי לילה

 

מרחב הפעולה של SYTRAL:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערך המטרו והרכבות הקלות של ליון:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תכנית הפיתוח לשנת 202 - טבעת לתנועות היקפיות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7.      הרשות  לאיכות הסביבה (AUTORITE ENVIRONNEMENTALE )

 

 

הרשות להגנת הסביבה הינה גוף עצמאי הממונה על ידי המשרד להגנת הסביבה. תפקיד הרשות לחוות דעה מקצועית מפורטת לפרוייקטים תכנוניים בעלי השפעה סביבתית משמעותית (מקביל מקצועית לאגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה). 

 

הפרויקטים נבחנים על בסיס המדיניות והחקיקה הסביבתית האירופאית כדלקמן:

 

 

•         Directive 2011/92/EU2 of 13/12/2011, codifying directive 85/337/EEC, the so-called «project directive». The 2001/42/EC «plans and programs» directive on assessing the environmental impact of certain plans and programs;

•         their transposition into French legislation by articles L122-1 and thereafter of the French Environmental Code L121-10 and thereafter of the Planning Code and the associated regulatory articles;

•         the Aarhus Convention and article 73 of the Environmental Charter, adopted by the constitutional law of 1 March 2005.

 

 

וכן על בסיס מדיניות סביבתית כללים ופרוצדורות של הרשות עצמה השומרים על עצמאותה.

 

בחינת שימושי הקרקע המוצעים נעשית על בסיס תכנית הפיתוח המקומית המאושרתPLU - ^[1]

 

חוות הדעת מתפרסמות באינטרנט בתוך חודשיים עד שלושה חודשים להערות והמלצות הציבור לשיפור נוסף של הפרויקט מבחינה סביבתית.

 

תהליך אישור פרויקט

 

שלב א: הגשת חוות דעת סביבתית במסגרת DUP (תצהיר לשימוש ציבורי)[2] - כ 2 שנים

DUP הינו מסמך רשמי מתוקף החוק הצרפתי הקובע כי לפרויקט המוצע יש יתרונות לציבור.

בשלב זה מתרחש תהליך שיתוף הציבור

 

שלב ב': תכנון מפורט - כ 2 שנים

במסגרת הליך זה (כמו בישראל) ניתנות הרשאות לנושאים הסביבתיים ניתנות ע"י ראש המחוז

 

שלב ג': ביצוע עבודות כ- 3 שנים

 

בתרשים הבא מוצג התהליך בצורה יותר מפורטת

 

 

תהליך מתן חוות דעת סביבתית לתכנית על ידי הרשות :

 

8.      ממצאי הסיור^[3] דרך השוואה בין המודל הצרפתי לישראלי

 

8.1    מבנה רגולטורי וארגוני

בצרפת - מערכת וותיקה ויציבה יותר. רוב הסמכויות לקידום פרוייקטים של תחבורה ציבורית נמצאות ברמה המחוזית והמקומית. המנוף המרכזי לקידום ומימוש פרוייקטי תח"צ הוא  רשות תחבורה מטרופולינית (RATP). רשות האמונה על תכנון והפעלת רשת התחבורה הציבורית במטרופולין על כלל סוגיה (רכבות כבדות, קלות, מטרו, אוטובוסים חשמליים ואוטובוסים רגילים). במסגרת הסיור הוצגו בפנינו שתי רשויות כאלה - במחוז RHONE חברת SYTRAL ובמחוז Ile de France חברת STIF. ברשויות אלה יושבים נבחרי ציבור מכל הערים במחוז. הן אחריות על התכנון על כל רמותיו, הליך שיתוף הציבור וסמכות למתן ההרשאות ומעסיקות קבלני משנה פרטיים לצורך ניהול הפרוייקטים, תכנון פיקוח על הביצוע וביצוע.

דוגמא לשיתוף הפעולה ברמה האזורית ותועלותיו - היא מערכת למחזור עודפי בוץ ובנטונייט שהוצגה בפנינו בליון במסגרת פרויקט לחפירת קו חדש ופינוי עודפי העפר באמצעות אנייה בהתאם לצרכים של פרויקטים אחרים במחוז.

 

בישראל - המערכת עדיין בהתהוות. אין אמון מלא בין רשויות המדינה והרשויות המוניציפאליות ובמערכת הסטטוטורית המשתנה ובין הרשויות לציבור. במצב זה השלטון המרכזי שומר את רוב הסמכויות הפרוייקטאליות בידיו, עד לרמת תכנון מפורט לביצוע.  

 

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

בשנת 2014 במשרד התחבורה הוקמה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית תפקידיה:  קידום רפורמות ארציות בתחום התחבורה הציבורית, ריכוז סמכויות ביצוע בתחום התחבורה הציבורית  הקמת מבנה ארגוני חדש תומך רפורמות המאפשר יכולת פיקוח על רשויות מטרופוליניות בכל תחומי הפעילות. 

 

מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב 

ב 2003 פורסם המכרז הראשון של קו האדום בו  נבחרה חברת  MTS. ב2010   בוטל ההסכם עם הזכיינית MTS והמיזם הועבר לניהול המדינה בראשות החברה הממשלתית נת"ע. ב 2015 החלו עבודות החפירה של הרכבת הקלה עבור הקו האדום. בימים אלה מעמיד משרד האוצר את פרויקט הרכבת הקלה לבחינה מחודשת מתוך הבנה כי שנדרשת מערכת רכבות בעלת קיבולת גדולה יותר, המתבססת על חמישה קווי רכבת תחתית, כולל קו טבעתי. מימוש הפרויקט מלווה ברגולציה בחוק ההסדרים תוך האצלת סמכויות תכנון בוצוע והרשאה לוועדה לתשתיות לאומיות (להלן הות"ל)

 

8.2    רגולציה סביבתית

בצרפת - מתבצעת על ידי רשות עצמאית במשרד להגנת סביבה (AE-Autorité environnementale). הרשות מחווה דעתה לפרוייקטים בעלי השפעה סביבתית מהותית בהתאם לפניות (בדרך כלל של מושלי מחוזות) ובהתאם לדירקטיבות וקודי איכות סביבה של האיחוד האירופי

 

בישראל - מתבצעת על ידי המדינה. המשרד להגנת הסביבה ו / או הות"ל במסגרת חוות דעת לתכניות הקווים, תסקירים ולמסמכים סביבתיים להרשאות.

 

8.3    מאפייני תכנון ובינוי

בצרפת -  כמו ערים רבות אחרות באירופה - הבנייה היא ברובה מרקמית ומתאפיינית (בעיקר במרכזי הערים) בצפיפות מגורים גבוהה, ובעיקר משנות ה 90 עם התחזקות תנועת העירוניות המתחדשת בעולם המגמה היא תכנון מוטה תח"צ, עירוב שימושי קרקע עידוד הליכה ורכיבה על אופניים, יחד מביאים שיקולים תכנוניים אלה מערך יעיל וזמין של תחבורה ציבורית  - והקטנה משמעותית של הנסועה ברכב פרטי בעיקר במרכזי הערים.

 

בישראל -  צפיפות המגורים נמוכה יחסית בעיקר עקב דפוסי פיתוח המתאפיינים בדרך כלל בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור , איזור (ZONING) מגדלי מגורים בעלי מרווחים גדולים ביניהם, ותקני חניה למכוניות.

 

במטרופולין תל אביב - בשנים האחרונות, בהתאם למדיניות התכנון המחוזית שינוי מגמה והמגמה נוטה יותר לקידום עירוב שימושים (כגון שילוב תעסוקה ומגורים יחד עם מסחר ומוסדות ציבור) , ותכנון מוטה תחבורה ציבורית (כגון מיקום אזורי התעסוקה והמסחר בסמיכות ולאורך צירי תחבורה ראשיים)  והפחתת תקני חנייה בפרויקטים למגורים

 

מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב -

שתי תוכניות מתאר מחוזיות מאושרות לקו הרכבת הראשון (הקו האדום) במערכת הסעת ההמונים - תמ"מ 5/‏1 של מחוז תל אביב ותמ"מ 3/‏12 של מחוז המרכז) על פיהן מתבצע קיום הקו. תכניות נוספות לקו האדום והסגול מקודמות לקראת אישור בות"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

8.4    מנגנון ניהול

בצרפת - הסמכות מחולקת בין רשות התחבורה האזורית לחברת התחבורה האזורית המנוהלת על ידי חברת תחבורה מהמגזר הפרטי. חברת התחבורה האזורית חולקת את הסמכויות ברמה האופרטיבית עם המפעילים.

 

בישראל - שוק התחבורה הציבורית בישראל מנוהל בפיקוח ממשלתי הדוק של משרד התחבורה אשר קובע את מידת התחרות בענף, מעניק זכיונות ורישיונות לקווים, וקובע את מסלולי הקווים והתחנות, את תדירות הפעלתם ואת מחירי הנסיעה

 

8.5    מימון

בצרפת - המימון בעיקרו ציבורי. ניתן בחלקו על ידי המדינה, ובחלקו על ידי מס מיוחד שמשלמים עובדי חברות שבהן יותר מ-10 עובדים. המס, LOTI, חל על כל הערים בצרפת ומחייב כל עובד בחברה כזו להפריש 1.75% ממשכורתו לטובת פיתוח תשתיות להסעת המונים.

 

בישראל -
מכרזי ביצוע - בה הסקטור הציבורי אחראי על התכנון המפורט של הפרויקט, פרסום המכרז לביצוע, בחירת הגורם המבצע ופיקוח על הביצוע. הגורם המבצע עוסק בתהליך ההקמה ובסיומו הוא מוסר את הפרויקט לגורם הציבורי המזמין. המימון  מתקציב המדינה, הרשויות המקומיות.

 

מכרז תכנון וביצוע (DB  ) - הגורם הציבורי מבצע תכנון ראשוני בלבד ומעביר את האחריות לתכנון מפורט ולביצוע אל הסקטור הפרטי. המימון בשיטה זו פרטי על ידי הגורם המבצע.

 

  PPP -  בשיטה זו מחולקים סיכוני הפרויקט בין הסקטור הציבורי לפרטי, כאשר הסקטור הפרטי מתמקד בביצוע באיכות הנדרשת ואילו הסקטור הציבורי מתמקד בפיקוח ורגולציה. המדינה מעניקה זיכיון ארוך טווח (בדרך כלל 20-30 שנים) לזכיין פרטי, ולצורך ביצוע הפרויקט. המימון באמצעות המגזר הפיננסי, בארץ ובחו"ל.

 

8.6    שיתוף ציבור

המנגנונים בישראל ובצרפת דומים. קיים הליך הצגת הפרויקט בשלב התכנון בפני התושבים להערות / השגות והתנגדויות. כמו כן הפרוייקט מוצג טרם ביצוע להערות המתגוררים לאורך ובצמוד לקו. התרשמנו שההליך יותר מהודק בישראל בשלב התכנון בעוד שבביצוע – מערכת המשפט בצרפת (כפי הוסבר לנו(, מאפשרת לתושבים הגשת תביעות ולעיתים אף פיצוי יומי לאורך כל שלבי הפרוייקט

 

 

9.      סיכום

כפי שניתן ללמוד מההשוואה בסעיף 8 ישנם הבדלים מהותיים במערך תכנון וביצוע הרכבות הקלות  בין צרפת לישראל. התשתית רגולטורית התכנונית והפיזית בצרפת וותיקה בהרבה מאשר בארץ. מערכי החוקים הסביבתיים והתכנון הכולל מבוססים ויציבים יותר.

 

בניגוד למצב בארץ, פרוייקטי התשתית של מערכות הסעת המונים מקודמים ומאושרים ברמה המוניציפאלית תוך שיתוף פעולה אזורי באמצעות רשויות התחבורה המטרופוליניות ולא  ברמה הארצית מטעם המדינה.

 

ביסוס מערכת תחבורה ציבורית ענפה מגוונת ויעילה במרכזי הערים כפי שניתן לראות במיוחד בעיר ליון מביא לשדרוג משמעותי מבחינה כלכלית חברתית וסביבתית ומשפר באופן מהותי את פני העיר תדמיתה וצביונה. התוצאות מחזקות את ההבנה עמוקה של כל המערכות ונבחרי הציבור לחשיבותה של התחבורה הציבורית לטווח הארוך לטובת הערים ואיכות התושבים בהן הגוברת על פני שיקולים פוליטיים קצרי טווח. ישנו אמון רב יותר במערכת הן בין הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות ברמות השונות והן בינם לבין הציבור. המאפשר היתכנות גובהה לביצוע, גיוס משאבים הנדרשים ועמידה בלוחות זמנים .

 

בכל הנוגע ליישום מדיניות סביבתית על ידי הרשות הסביבתית (AE) - התרשמנו עמוקות מרמת השקיפות של תהליכי מתן חווד סביבתית לפרוייקטים תחבורתיים ושוב, מהאמון שנותנים כל השחקנים בתהליך, ההבנה של חשיבותו והמחויבות לתוצאותיו. השקף הבא שהוצג בפנינו המציג את היתרונות של חוות דעת הרשות ומסכם היטב את היתרונות של גישת העבודה והמפתחות להצלחתה.

 

 

תובנות ומבט לעתיד

1.       כדי לקדם תחבורה בת קיימא חיוני להבין שהרשויות המקומיות הן גורם מפתח ביישום תחבורה בת קיימא בישראל. הן האחראיות לייצוג התושבים בניהול השירותים הציבוריים המשפיעים על איכות חייהם. חיוני ליישם בטווח הארוך גישה כמו זו שלAE  של שקיפות וחתירה למעורבות מקסימלית של היזמים והציבור בתהליך מתן חוות הדעת הסביבתית תוך התחייבות ללוחות זמנים שהיא עצמה הגדירה.

2.       ההחלטה על קידום מערך מטרו במטרופולין תל אביב הכולל נסועה היקפית ברוכה וחשובה אולם מתן הסמכויות העברת אישור תכניות והרישוי מהרמה המחוזית לארצית הינה טעות מייסודה ! בהמשך לאמור בסעיף אחד, המגמה צריכה להיות הפוכה כדוגמת מחוז ליון, יש לחזק ולבסס את המערך המחוזי והמקומי כגורם מאשר ומבצע.

3.       יש לפעול להאצלת סמכויות תכנון וביצוע לרשויות במסגרת חקיקה בראייה אזורית מתוך הבנה שתחבורה חוצה גבולות והמפתח להצלחת קיומה ויישומה הוא שיתוף פעולה בין הרשויות בכל מטרופולין.

4.       יש לפעול לקידום רשויות תחבורה מטרופוליניות בישראל כדוגמת  SYTRAL בהן נציגי כל הערים במרחב ולאפשר להן עצמאות לתקצוב תכנון וביצוע לפרויקטים אזוריים בראייה כלל מטרופולינית. כך לדוגמא בנושא עודפי העפר כפי שקורה בליון. הרשות דואגת גם לוויסות העודפים בהתאם לצרכים בניהול כולל ובשיתוף פעולה בין כל הערים  במקום המציאות העגומה בימינו בה חברות התשתית רודפות אחרי כל עיר בנפרד בניסיון למצוא פתרונות.

5.       יש להמשיך ולקדם תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכניות התחדשות עירונית ותשתיות תומכות תחבורה ציבורית ברחובות כדוגמת התהליך המתהווה במטרופולין תל אביב גם בב"ש חיפה וירושלים. במקביל להמשיך ולפתח תשתיות מתאימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים.

6.       מודל הארגון העצמאי למתן חוות דעת בתוך המשרד להגנת הסביבה בצרפת שומר על החופש המקצועי במתן חוות דעת. גם אצלנו הוא קיים אם כי בצורה פחות מוגדרת ומונחת. יש לעשות הכל כדי לשמרו ובכך להקטין את ההשפעות של שיקולים שאינם מקצועיים במסגר הרגולצייה וקידום התכנון הסביבתי בפרוייקטים תכנוניים בכלל ותחבורתיים בפרט.

 

 

נספח --

סיכומי הפגישות שנערכו בסיור

רשמה טל פרי

 

12/9 ניס

 

חלק א:  משרדי אגיס (AGIS): 

 

סקירת החברה מדיניות, מטרות מבנה ארגוני, היבטים אקוסטיים בפרוייקטים.  75% מניות החברה ממשלתיות ו 25% פרטית.

 

הסבר על תהליך קבלת החלטות על פרויקט מסוג רכבת קלה: ברמה הארצית- שר התחבורה מוציא בקשה לביצוע כביש ארצי.ברמה המקומית – ראש העיר מוציא בקשה לביצוע קו חדש של TRAM.

 

במידה והחברה זוכה בניהול הפרויקט היא אחראית על כל רמות התכנון: ניתוח עלות תועלת, הערכת חלופות- איזה אמצעי תחבורה נחוץ לאזור, איזה אמצעי זול או יקר יותר ולאחר מכן גם פיקוח על החברה הקבלנית המבצעת. 

 

הליך הצגת התכניות לציבור (בעקבות שאלותינו): מסמכי התכניות מפורסמים באתר הרשות המקומית בה מתבצע הפרויקט לפני שלב תחילת העבודה כחלק מתהליך חוקתי הנקרא -""DUP[4]-"תצהיר לשימוש ציבורי" שהינו מסמך רשמי מתוקף החוק הצרפתי הקובע כי לפרויקט המוצע יש יתרונות לציבור. תהליך זה מתבצע עבור פרויקטים גדולים של בנייה, ובמיוחד בהתייחס לפרויקטים של תשתית.

 

תהליך הכנת התצהיר מנוהל ע"י נציג השלטון המרכזי במחוז-"Prefect"[5] (אשר ממונה בצו של נשיא המדינה במועצת השרים, בהמלצת ראש הממשלה ושר הפנים) . בבסיס התהליך מתבצעת על ידי נציג המחוז חקירה ציבורית, אשר בה הוא שומע את עמדות כל הצדדים המושפעים מהפרויקט, ובהם גם מסמכים סביבתיים ועל בסיסה הוא מעריך את יתרונה והרווח הכולל של התכנית עבור הציבור. אם הוא פסק בעד הפרויקט, מוענק לו צו תצהיר לשימוש ציבורי.

 

 

חלק ב'-  סיור באתר עבודות LRT

במהלך הסיור הוצג לפנינו המערך אחסון והכנסת הסגמנטים דרך פיר השילוח לטובת מכונת ה TBM הפועלת באתר והתכניות של הקו . כמו כן נערך סיטר במפעל מחזור בנטונייט (המשמש לייצוב קירות המנהרה) הנמצא בחלק מנמל הסירות של ניס. הוצגו האמצעים הסביבתיים להפחתת ההשפעה על מבני המגורים הסמוכים והשמירה על חזות הסביבה המתאפיינת במבנים בעלי ערך שימורי גבוה. השטח הופקע זמנית לצורך הקמת המפעל, ולאחריו יוחזר לייעודו המקורי.

 

13/9 ליון

 

חלק א' -משרדי אגיס בליון

 

הוצגה מערכת התחבורה במטרופולין. במטרופולין ליון , 60 ערים קטנות – כ350 אלף תושבים בליון, סה"כ כ- 1.8 מיליון תושבים.  

קווי תחבורה ציבורית מקומיים מנוהלים על ידי רשות תחבורה מטרופולין ליוןSYTRAL  אשר כוללת את נציגי 60 הערים במטרופולין.

 

 

תמריצים

בצרפת חוקים הנותנים עדיפות לתחבורה ציבורית כגון מיסים שגובים מהתושבים, לדוגמא  מס על תשתיות תחבורה שנלקח מהמשכורת. ראש העיר של המחוז מחליט על % מס כל שנה ( כ- 1.87%), התוצר הוא בממוצע 1 מיליארד יורו תקציב התחבורה הציבורית לתחזוקה הפעלה והקמה של רשת התחבורה הציבורית הכוללת במטרופולין- אוטובוסים, טראם, רכבת קלה, פוניקולר. כך לדוגמא הם החליטו על תוספת של 40 ק"מ רכבת קלה.

 

פרויקטים מיוחדים בליון

1992- קו מטרו ללא נהג בליון – הראשון בעולם.

פרויקט (PPP BOT) רכבת פרטית-ציבורית: משדה התעופה של ליון שאינו שייך למטרופולין ליון הקימו רכבת ציבורית שאגיס מנהלת ומפקחת על העבודה.

 

תהליך שיתוף ציבור בהקמת פרויקט

לפני תחילת העבודות מפקח שאחראי מטעם הרשות מנהל את הדיון מול התושבים ואת התלונות  כאשר הבסיס תקשורת בין הצדדים וניסיון להגיע להבנה של התושבים לגבי מטרדי הפרויקט. לדוגמא, לביצוע  אנכי במעבר נהר - הוסכם שפעמיים ביום יבצעו פיצוצים ויבוצע ניטור לרעידות על הבתים 24 שעות. בסמכות ראש העיר לעצור פרויקט במידה והוא מוצא כי יש הפרעה חריגה.

 

קריטריונים של רעש

המדינה קובעת את מדיניות החוקים והתקנים ורשות התחבורה מיישמת את המדיניות בפרויקטים ברמה המקומית.

 

חלק ב' - משרדי קאוליס KEOLIS- (O&M COMPANY OF LYON NETWORK)

 

חברת ההפעלה של מערכת התחבורה הציבורית בליון הכוללת אוטובוסים, מטרו, טראם, וכן מערך ניסיוני של אוטובוס ללא נהג במתחמים סגורים כדוגמת בתי חולים ומפעלים. כמו כן היא מנהלת גם את מערך האופנים והחניות.

 

בצוות החברה מהנדסים בנושא איכות סביבה, אסבסט, כימיה, אחראי איכות עבודה , יועצי תכנון והקמה, מנהלי סיכונים (ISO).

 

החברה היא בעל 70% מניות ציבוריות וביניהן גם ממשלתיות ו-30% הון פרטי. לחברה יש זיכיון לשש שנים.

 

הדירקטוריון קובע את מדיניות החברה לפי התנאים שמכתיבה רשות התחבורה SYTRAL ובהם עקרונות של מחויבות חברתית סביבתית.

 

GREEN LABEL החברה עוברת ביקורת על ידי חברה חיצונית לתהליך בקרה סביבתית בנושאים כדוגמת: פסולת, אנרגיה, רעש, קרקעות מזוהמות, איכות אויר, מים. 

 

צריכת חשמל והתייעלות אנרגטית : עד 2018 התחייבה החברה בפני רשות התחבורה להפחית את כמות שימוש הבנזין בצי הרכב שלהם ולצורך כך פיתחו מערך של ECO DRIVING TOOL – פיקוח על מערך הנהיגה שיפעל בצורה חסכונית. כמו כן רכישת החשמל מאמצעים של אנרגיה מתחדשת ויעד של הפחתת פחמן(10% בממוצע)

 

כשמסתיים חוזה החברה המפעילה אם לא חודש הזיכיון, הנהגים נשארים בעבודתם ועוברים לחברה המפעילה החדשה.

 

תלונות ציבור – נציג החברה מטפל בתלונות המגיעות במייל/כתב, וגם מטפלת בתלונות שמגיעות מנציגי המשרד להגנת הסביבה באזור.

 

 

 

14/9 -  ליון

 

משרדי SYTRAL רשות התחבורה של ליון

 

רשות התחבורה של ליון הכוללת את מחוז ROHN  והעיר ליון ף כ- 1.8 מיליון תושבים סה"כ.

בשנות ה-20 הופעלו קווי הטראם הראשוניים ובשנות ה-70 נוספו חדשים.

 

1985 - מאוגדים כל אמצעי התחבורה (אוטובוסים, טראם, פניקולר) תחת רשות תחבורה ציבורית אחת. תכנון עתידי- תוספת עוד קרונות לטראם ולחשמליות ומעבר לאוטובוסים "נקיים".

 

תכנון קווי הרכבת הקלה

רשות התחבורה מתכננת רשת התחבורה התקפה ל-10 שנים, ויזמים פרטיים מציעים תכניות פיתוח לאורך הקווים.

 

אופי התכנון: בפגישה הוסבר כי הרשות המקומית יחסית גמישה בקביעת מיקום שטחי הפיתוח והמגורים)

 

15/9 -  פריס

 

חלק א' - משרדי CSTB

 

מכון מחקר ותקינה למבנים ותחבורה - חברה שבחלקה ממשלתית (שותפה במניות) ובחלקה פרטית. המכון עורך מחקרים בתחום "נוחות במרחבי מחייה", הכוללים נושאים של בנייה ירוקה, רעידות, אקוסטיקה, הצללה, קלימטולוגיה, התחדשות שכונות. המכון מבצע סקרי התכנות לפרויקטים הכוללים מבנים, תחבורה (מטרו, אוטובוסים)

 

הוצגו בפנינו תוכנות המראות על גבי מפות את ההשפעות של בניית פרויקטים בזמן העבודות און-ליין.

 

אופי התקינה

 

התקנים נקבעים על פי מדדי איכות חיים. המדינה קובעת את החוקים והתקנות והמגזר הפרטי מיישם על פיהם. מי שמבצע חריגה חוטף קנסות.

 

התוצאה היא שאין התערבות המדינה בתכנון המפורט למעט הדרישה לעמוד במדיניות שנקבעה, והשלטון המרכזי מעורב רק בתכנון העקרוני שהינו קווי הנחיה.

 

 

חלק ב' - הרשות להגנת הסביבה של מחוז פריס והסביבה

 

הרשות להגנת הסביבה היא עצמאית אך ממונה על ידי המשרד להגנת הסביבה .

 

תכנית מתאר עירונית -  PLU[6] - מטרתה לקבוע תכנית פיתוח עבור הקהילה או הקהילות המתגוררות באזור וכללי תכנון שיחולו על היישובים ועל אתרים ספציפיים בתחום התכנית. בהכנת התכנית שותפים בהתייעצות כל הגורמים הסטטוטוריים הרלוונטיים והיא צריכה להיות כפופה להליך "התצהיר לשימוש ציבורי"  לפני שהתכנית תאושר. לאחר אישורה יש לה תוקף משפטי מחייב.

 

 

 

הערכה של השפעות הפרויקט:

 

יזם הפרויקט מגיש חוות דעת על ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט בנושאים מגוונים: רעש, מים, קרקע, ארכיטקטורה, ארכיאולוגיה, נוף, מגוון ביולוגי, אקולוגיה וכד'.  ההגשה נעשית עבור תהליך החקירה של התצהיר לשימוש ציבורי -"DPU "

 

16/9 -  פריס

 

משרדי אגיס (AGIS)

 

STIF- רשות תחבורה הציבורית של מטרופולין פריס (IL De RRANCE)

 

באזור פריס העיר והמחוזות מסביבה חיים כ-11 מיליון תושבים. מערכת המטרו כוללת 14 קווים

 

הוצג תכנון קו מטרו פריפריאלי חדש אשר יקיף את מרכז העיר, ומטרתו לייצר קשר רכבתי בין הטבעות החיצוניות של האזור, מבלי שיהיה צורך להגיע למרכז העיר ולהחליף רכבת.   

 

הדיון הציבורי והפוליטי לגבי תכנון קו רכבת מתבצע ברשות התחבורה כחלק מתהליך התכנון.

 

 

תהליך אישור פרויקט

 

שלב א: הגשה של מסמך סביבתי לצורך תהליך ה-""DUP (כ- 2 שנים ). בשלב זה מתרחש תהליך שיתוף הציבור.

 

שלב ב': תכנון מפורט (כ- 2 שנים )

 

הרשאות לנושאים הסביבתיים ניתנות ע"י ראש המחוז

 

שלב ג': ביצוע עבודות (כ- 3 שנים )

 

באזור עירוני בד"כ אין הרבה חלופות ולכן אין כמעט הבדלים סביבתיים אך יש שיקולים כלכליים וחברתיים