נגישות תשתיות תחבורה

תשתיות נגישות – מדרכות, צמתים, מקומות חניה, תחנות אוטובוס, תחנות מרכזיות ותחנות רכבת – מיועדות לאפשר לאנשים עם מוגבלות לנוע במרחב הציבורי באופן עצמאי ובטוח, לצד כלל הציבור. החובה החוקית לכך נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), מחוק הרשויות המקומיות (1988) ומתקנות ותקן ישראלי 1918 המפרטים את הדרישות הטכניות (רוחב מעברים, הנמכות מדרכה, משטחי אזהרה מישושיים ללקויי ראייה, רמזורי שמע ועוד). האחריות ליישום ותחזוקה מוטלת על הרשויות המקומיות, ותהליך ההנגשה בוצע בהדרגה – עד 2014 לתחנות הסעה ציבוריות, ועד 2018 לשאר תשתיות הדרכים – כאשר תשתיות חדשות (מ-2006 ואילך) חייבות לעמוד בדרישות המלאות מיידית, ורק במקרים חריגים ניתן לקבל פטור חלקי בכפוף לפתרונות חלופיים סבירים.