איכות השירות בתחבורה הציבורית הינה מרכיב ראשון בחשיבותו ביצירת אלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי.
ההחלטה הפרטנית המתבצעת מדי יום על-ידי כל נוסע ונוסע, האם להשתמש בתחבורה הציבורית, נשענת
על תפיסה סובייקטיבית של רמת השירות שלה בהשוואה לאלטרנטיבות העומדות לרשותו.
כיום המנגנונים לשיפור השירות אינם נשענים על תפיסות הציבור, אלא על מערכת בקרה תפעולית בעלת
משתנים ושיטות מדידה "אובייקטיביות" )אשר למעשה חדלה לפעול מאז הפסקת ההתקשרות עם חברת
ריבה(. מערכת תלונות הציבור אף היא אינה זמינה ומזמינה לנוסעים (כפי שאף מאשרות תוצאות הסקר)
והתלונות אינן מובילות למנגנון שיפור השירות.