חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ראה פרק ה`

שנה: 
1999
קטגוריית פרסום: 
חוקים ותקנות
הגוף המפרסם: 
משרד העבודה והרווחה
הוצאה לאור: 
נבו הוצאה לאור
פתח/הורד קובץ: 
Microsoft Office document icon shivion-mugbalut.doc
הפרסום: 

 

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998

רבדים בחקיקה

תוכן ענינים

 

פרק א': עקרונות יסוד

Go

4

סעיף 1

עקרון יסוד

Go

4

סעיף 2

מטרה

Go

4

סעיף 3

העדפה מתקנת

Go

4

סעיף 4

הזכות לקבל החלטות

Go

4

 

פרק ב': פרשנות

Go

4

סעיף 5

הגדרות

Go

4

 

פרק ג': עקרונות כלליים

Go

5

סעיף 6

עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים

Go

5

סעיף 7

קביעת זכאות

Go

5

 

פרק ד': תעסוקה

Go

5

סעיף 8

איסור הפליה בתעסוקה

Go

5

סעיף 9

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות

Go

6

סעיף 10

הגנה על מתלונן

Go

6

סעיף 11

מודעות בדבר  הצעת עבודה

Go

6

סעיף 12

זכות תביעה

Go

6

סעיף 13

החלת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות  בעבודה

Go

6

סעיף 14

סמכות שיפוט ותרופות

Go

6

סעיף 15

עונשין

Go

7

סעיף 16

תכניות

Go

7

סעיף 17

ביצוע ותקנות

Go

7

סעיף 18

הוראת שעה

Go

7

 

פרק ה': שירותי תחבורה ציבורית

Go

7

סעיף 19

שירותי תחבורה ציבורית

Go

7

 

פרק ה'1: מקום ציבורי ושירות ציבורי

Go

8

סעיף 19א

הגדרות

Go

8

סעיף 19ב

הזכות לנגישות   עיקרון יסוד

Go

9

סעיף 19ג

איסור הפליה

Go

9

סעיף 19ד

מקום, שירות ומוצר שלא למטרת רווח

Go

9

סעיף 19ה

הגדרות לגבי איסור ההפליה

Go

9

סעיף 19ו

איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי

Go

9

סעיף 19ז

מקום ציבורי   מהו

Go

10

סעיף 19ח

נגישות מקום ציבורי

Go

10

סעיף 19ט

תקנות נגישות לענין מקום ציבורי

Go

11

סעיף 19יג

פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות

Go

12

סעיף 19יג1

פטור מסוים   הוראות מיוחדות

Go

12

סעיף 19יד

התאמות נגישות חלופיות

Go

13

סעיף 19יד1

פטור בידי הנציב

Go

13

סעיף 19לה

חוזה ביטוח

Go

13

סעיף 19לו

חזקות

Go

15

סעיף 19לז

נטל ההוכחה

Go

15

סעיף 19לח

פרשנות   תחולה על חוזה ביטוח קיים

Go

15

סעיף 19מא

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה

Go

15

סעיף 19מא1

מורשה לנגישות השירות

Go

16

סעיף 19מא2

עונשים על התנהגות בלתי הולמת

Go

17

סעיף 19מא3

פקיעת תנאי כשירות

Go

17

סעיף 19מא4

חובת הנמקה

Go

17

סעיף 19מא5

תקנות לענין תחומי עיסוק ואגרות

Go

17

סעיף 19מב

רכז נגישות

Go

18

סעיף 19מג

צו נגישות

Go

18

סעיף 19מד

שאילתה לנציב

Go

19

סעיף 19מה

חקירה בידי הנציבות

Go

19

סעיף 19מו

פרסום מידע לציבור

Go

19

סעיף 19מז

דיווח לוועדה על פעולות הנציבות

Go

19

סעיף 19מח

עונשין

Go

19

סעיף 19מט

הגשת כתב אישום

Go

20

סעיף 19נ

חובת דיווח

Go

20

סעיף 19נא

עוולה אזרחית

Go

20

סעיף 19נב

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

21

סעיף 19נג

תובענה   מעמד הנציבות וארגון

Go

21

סעיף 19נד

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19נה

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19נו

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19נז

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19נח

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19נט

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19ס

ללא כותרת

Go

21

סעיף 19סא

ללא כותרת

Go

22

סעיף 19סב

ללא כותרת

Go

22

סעיף 19סג

ללא כותרת

Go

22

סעיף 19סד

ללא כותרת

Go

22

סעיף 19סה

חזקות

Go

22

סעיף 19סו

הרחבת תחולה

Go

22

סעיף 19סז

תקנות בהסכמת שר האוצר

Go

22

סעיף 19סח

ביצוע

Go

22

 

פרק ו': נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

Go

23

סעיף 20

הקמת הנציבות

Go

23

סעיף 21

תפקידי הנציבות

Go

23

סעיף 22

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

Go

23

סעיף 23

כשירות לכהונה  של הנציב

Go

23

סעיף 24

עובדי הנציבות

Go

23

סעיף 25

תקציב הנציבות

Go

23

סעיף 26

ועדה מייעצת

Go

23

 

פרק ז': הוראות שונות

Go

23

סעיף 26א

שמירת זכויות

Go

23

סעיף 26ב

דין המדינה

Go

23

סעיף 27

תיקון חוק בית הדין לעבודה   מס' 28

Go

23

סעיף 28

תיקון חוק שירות המדינה

Go

23

סעיף 29

תחילה

Go

24
 

 


שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998*

פרק א': עקרונות יסוד

 

עקרון יסוד

1.    זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

 

מטרה

2.    חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

 

העדפה מתקנת

3.    אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

 

הזכות לקבל החלטות

4.    אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.

פרק ב': פרשנות

 

הגדרות

5.    בחוק זה –

          "אדם עם מוגבלות" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;

          "ארגון עובדים יציג" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957;

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          "גוף ציבורי" – אחד מאלה:

(1)   משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

(2)   הכנסת;

(3)   צה"ל;

(4)   משטרת ישראל;

(5)   רשות מקומית;

(6)   תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;

(7)   תאגיד שהוקם בחוק;

(8)   חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;

(9)   ההסתדרות הציונית העולמית;

(10)הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(11)גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 288

הוספת הגדרת "גוף ציבורי"

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          "הנציב" – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22;

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 288

הוספת הגדרת "הנציב"

          "נציבות" – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו' לחוק זה.

 

פרק ג': עקרונות כלליים

 

עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים

6.    (א)  מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו –

(1)   תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו;

(2)   במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין כאמור בחוק זה;

(3)   לגבי זכויות ושירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי - באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          (ב)  (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 288

ביטול סעיף 6(ב)

הנוסח הקודם:

(ב)בסעיף זה, "גוף ציבורי" – אחד מאלה:

(1)משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

(2)רשות מקומית;

(3)תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית;

(4)תאגיד שהוקם בחוק;

(5)חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;

(6)גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

קביעת זכאות

7.    בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.

פרק ד': תעסוקה

 

איסור הפליה בתעסוקה

8.    (א)  לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:

(1)   קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;

(2)   תנאי עבודה;

(3)   קידום בעבודה;

(4)   הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5)   פיטורין או פיצויי פיטורין;

(6)   הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.

          (ב)  לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.

          (ג)   אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.

          (ד)  הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.

          (ה)  לענין סעיף זה –

          "בן משפחה" –

(1)   בן זוג, הורה או ילד;

(2)   בן זוגו של הורה, בן זוגו של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה - שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם;

          "הפליה" - לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;

          "התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעביד נטל כבד מדי;

          "נטל כבד מדי" - נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.

 

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות

9.    (א)  ראה מעביד כי בקרב עובדיו אין ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן - ייצוג הולם), יפעל לקידום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.

          (ב)  פעולות מעביד לפי סעיף זה, יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם, או קידומם, של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.

          (ג)   שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי –

(1)   לקבוע הוראות משלימות, בין למקרה מסוים לבין לסוגי מקרים, בדבר חובות מעביד לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרת המוגבלות של אנשים שיש להעסיקם או לקדמם בעבודה;

(2)   לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעביד על ביצוע פעולות לפי סעיף זה;

(3)   לקבוע סייגים לחובות מעביד לפי סעיף זה.

(ד)  בסעיף זה –

          "מעביד" - מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים, למעט המדינה או מעביד אחר שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, חלות עליו;

          "התאמות" - כהגדרתן בסעיף 8(ה).

 

הגנה על מתלונן

10.  (א)  לא יפגע מעביד בעובד בענינים המנויים בסעיף 8 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין הוראות פרק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי פרק זה.

          (ב)  במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א), תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.

 

מודעות בדבר

הצעת עבודה

11.  (א)  מעביד או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.

          (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שסעיף 8(ג) חל עליה.

 

זכות תביעה

12.  תובענות בשל הפרת הוראות פרק זה, יכול שיוגשו בידי –

          (1)  עובד;

(2)  ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

(3)  הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

 

החלת הוראות

חוק שוויון ההזדמנויות

בעבודה

13.  הוראות סעיפים 5, 9(א), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו-21 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.

 

סמכות שיפוט ותרופות

14.  לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות פרק זה והוא רשאי –

(1)  לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)  ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי פסקה זו, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

 

עונשין

15.  (א)  העובר על הוראות סעיפים 8, 10 ו-11, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

          (ב)  בעבירה על הוראת סעיף 11 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד.

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על אי ביצוע התאמה כהגדרתה בסעיף 8(ה).

 

תכניות

16.  (א)  שר העבודה והרווחה ייזום, יפתח ויכין תכניות בדבר –

(1)   תעסוקה ושיקום אנשים עם מוגבלות, תוך העדפת שילובם במקומות עבודה רגילים;

(2)   הקמת מערך אבחון תעסוקתי ומערך מקצועי מתאים, להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה;

(3)   מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעבידים ולעובדים בענין שילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.

          (ב)  שר העבודה והרווחה יגיש, אחת לשנה, דו"ח בדבר תכניות כאמור בסעיף קטן (א) לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

ביצוע ותקנות

17.  (א)  שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות בדבר אופי ההתאמות המתחייבות לפי הוראות פרק זה.

          (ב)  שר העבודה והרווחה ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות בדבר השתתפות במימון ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה).

          (ג)   שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע תקנות בדבר מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות במתן מקומות חניה במקומות עבודה.

          (ד)  (1)   תקנות לפי פרק זה יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

(2)   תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יותקנו בהתייעצות גם עם ארגוני עובדים יציגים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה נוגעים בדבר, ועם ארגוני מעבידים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה יציגים ונוגעים בדבר.

          (ה)  תקנות לפי פרק זה יוגשו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

 

הוראת שעה

(תיקון מס' 1)
תשס"ד-2004

18.  תוקפו של סעיף 9, שתים עשרה שנים מיום פרסומו של חוק זה.

מיום 1.8.2004

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ד מס' 1953מיום 1.8.2004 עמ' 483

18.תוקפו של סעיף 9, שבע שנים שתים עשרה שנים מיום פרסומו של חוק זה.

פרק ה': שירותי תחבורה ציבורית

 

שירותי תחבורה ציבורית

19.  (א)  אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית;

          בסעיף זה, "שירותי תחבורה ציבורית" – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.

          (ב)  מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          (ג)   שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לפי סעיף זה, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לפי סעיף זה יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          (ג1)נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בענין –

(1)   שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;

(2)   הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין-עירוניים לפי תקנים וכללים שיקבעו.

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

          (ג2)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).

          (ד)  העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 288

19.(א)אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית; בסעיף זה, "שירותי תחבורה ציבורית" – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.

(ב)מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.

(ג)שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לפי סעיף זה להסדרת נגישות לענין שירותי תחבורה ציבורית, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לפי סעיף זה תקנות לענין שירותי תחבורה ציבורית יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

(ג1)נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בענין –

(1)שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;

(2)הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין-עירוניים לפי תקנים וכללים שיקבעו.

(ג2)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).

(ד)העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

פרק ה'1: מקום ציבורי ושירות ציבורי

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 289

הוספת פרק ה'1

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן א': עקרונות יסוד והגדרות

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 289

הוספת סימן א'

 

הגדרות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19א.  בפרק זה –

          "אמצעי עזר ושירותי עזר" – לרבות,

(1)   מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;

(2)   קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;

(3)   לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;

(4)   התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים;

(5)   כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו;

          "בנין" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;

          "בעל רישיון", "מיתקן בזק" ו"שירות בזק" – כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;

          "הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

          "הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה" – ההוראות לפי כל אחד מאלה:

(1)   סעיף 158א לחוק התכנון והבניה;

(2)   פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;

(3)   לענין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז', שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו(ז) לחוק התכנון והבניה – גם פרק ה'1 לחוק האמור;

          "חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

          "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" ו"מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותם בסימן י"א;

          "נגישות" – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;

          "התאמות נגישות" – ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;

          "נטל כבד מדי" – כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);

          "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה:

(1)   גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו-(10) בהגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 5;

(2)   גוף שנותן שירות בריאות ממלעתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;

(3)   מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;

(4)   מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;

(5)   גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה;

          "תקן ישראלי" – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 289

הוספת סעיף 19א

 

הזכות לנגישות – עיקרון יסוד

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ב.  אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 290

הוספת סעיף 19ב

 

 

איסור הפליה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ג.   אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 290

הוספת סעיף 19ג

 

 

מקום, שירות ומוצר שלא למטרת רווח

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ד.  חובות החלות לגבי מקום ציבורי,שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 290

הוספת סעיף 19ד

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן ב': איסור הפליה בשירות ציבורי, במקום ציבורי ובמוצרים

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 290

הוספת סימן ב'

 

הגדרות לגבי איסור ההפליה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ה.  בסימן זה –

          "מי שעיסוקו" – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;

          "מקום ציבורי", אחד מאלה:

(1)   מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)   מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;

          "שירות ציבורי", אחד מאלה:

(1)   שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;

(2)   שירות הניתן בידי גוף ציבורי;

(3)   שירות הניתן במקום ציבורי.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 290

הוספת סעיף 19ה

 

איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ו.   (א)  מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי הענין:

(1)   לא יסרב –

(א)   לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;

(ב)   לתת לו שירות ציבורי;

(ג)    לספק לו מוצר;

(ד)   לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;

(2)   לא יקבע תנאי שלא ממין הענין במונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;

(3)   לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.

          (ב)  לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.

          (ג)   אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.

          (ד)  אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 291

הוספת סעיף 19ו

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן ג': מקום ציבורי – נגישות

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 291

הוספת סימן ג'

 

מקום ציבורי – מהו

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ז.   בסימן זה ובסימן ה' –

          "מקום ציבורי" – אחד מאלה:

(1)   מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)   מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;

          "מקום ציבורי קיים" – אחד מאלה:

(1)   מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;

(2)   מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים במקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה – המועד הקובע).

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 291

הוספת סעיף 19ז

 

נגישות מקום ציבורי

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ח.  (א)  מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין.

          (ב)  מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.

          (ג)   חובת הנגישות לענין מקום ציבורי לפי סעיף זה –

(1)   לענין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – חוק הגנת הדייר), ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, "דייר", "בעל בעת" – כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;

(2)   לענין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים – חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.

          (ד)  על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי הענין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.

          (ה)  (1)   לא יפעיל אדם מקום ציבורי אלא אם כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;

(2)   על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחויב בפיצוי בשל הביטול.

          (ו)   בסעיף זה –

          "בעלים" – הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות ולמעט דייר;

          "חוכר לדורות" – חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לרבות בר רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.

מיום 20.11.2008

סעיף קטן 19ח(ה) מיום 20.11.2015

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 292

הוספת סעיף 19ח

 

תקנות נגישות לענין מקום ציבורי

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19ט.  (א)  לענין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –

(1)   הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);

(2)   הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, בשטח המקום הציבורי.

          (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)   הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(2)   ביצוע התאמות הנגישות יהווה נטל כבד מדי.

          (ג)   בתקנות לפי סעיף זה –

(1)   ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;

(2)   יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על שש שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)   סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;

(2)   סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;

(3)   היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;

(4)   סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר יום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום ט"ז בחשון התשע"ג (1 בנובמבר 2012) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

          (ד)  לענין מקומות ציבוריים שאינם בנינים, שיוקמו במקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לענין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.

          (ה)  פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד), לא יחולו על –

(1)   מקום ציבורי שהאחראי לו על פי סימן זה הוא רשות ציבורית;

(2)   חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן (א).

          (ו)   תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.

          (ז)   שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.

          (ח)  תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

          (ט)  סעיף זה לא יחול לגבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז', או סימן ט'.

          (י)   תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 293

הוספת סעיף 19ט

סימן ד': שירות ציבורי – נגישות

מיום 1.6.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 294

הוספת סימן ד'

19י.בסימן זה ובסימן ה' –

"שירות ציבורי" – אחד מאלה:

(1)שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';

(2)שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

מיום 1.6.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 294

הוספת סעיף 19י

19יא.(א)שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ב)מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

מיום 1.6.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 294

הוספת סעיף 19יא

19יב.(א)לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;

(2)ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.

(ג)בתקנות לפי סעיף זה –

(1)ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;

(2)יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על שש שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;

(2)היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על ידי אותו הגוף;

(3)סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום ט"ז בחשון התשע"ג (1 בנובמבר 2012) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או יום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ד)(1)בעל רישיון יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמיתקני בזק לפי סימן זה;

(2)על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות בהדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומיתקנים כאמור; לענין זה, יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של שירותי בזק ויכול שייקבעו גם לפי סוגים של מיתקני בזק.

(ה)(1)מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;

(2)מי שעיסוקו בהשכרת אוטונוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.

(3)שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ו)הוראות סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחול לגבי שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.

(ז)תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולענין שירותי בזק גם עם בעלי רישיונות הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.

(ח)היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי הענין.

(ט)שר המשפטים רשאי להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.

(י)סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז' או סימן י'.

(יא)תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (א), (ד) ו-(ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

מיום 1.6.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 294

הוספת סעיף 19יב

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן ה': סייגים לחובת הנגישות

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 296

הוספת סימן ה'

 

פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19יג.(א)  מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)   התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2)   התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין –

(א)   סוג השירות או המקום;

(ב)   היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;

(ג)    טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;

(ד)   קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;

(ה)   קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושבן נגישות על פי פרק זה;

(ו)    היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;

(3)   התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(4)   התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.

          (ב)  מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בנין, שהוקם כמקום כאמור לאחר כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).

          (ג)   מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 296

הוספת סעיף 19יג

 

פטור מסוים – הוראות מיוחדות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19יג1.      (א)   הוראות סעיף 19יג(א)(2), (ב) ו-(ג) לא יחולו לגבי –

(1)   מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;

(2)   שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית;

(3)   חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן 19ט(א);

(4)   התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לענין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לענין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:

(1)   גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו-(10) בהגדרה "גוף ציבורי" בסעיף 5;

(2)   מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;

(3)   מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;

(4)   בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, רשות השידור, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 297

הוספת סעיף 19יג1

 

התאמות נגישות חלופיות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19יד.הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי הענין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג), 19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לענין פטור מסוים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות הענין.

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19יד

 

פטור בידי הנציב

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19יד1. הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, והכל כאמור בסימן זה.

מיום 20.11.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19יד1

סימן ו': שירות בריאות ומקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות – נגישות

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סימן ו'

19טו.בסימן זה –

"חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"נותני שירותים" – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;

"קופת חולים" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות;

"שירות בריאות ממלכתי" – שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19טו

19טז.שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19טז

19יז.(א)שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.

(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי –

(1)סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;

(2)סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19יז

19יח.(א)הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19יח

19יט.כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה – ספקי שירותים גדולים), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין, ובאישורם.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סעיף 19יט

19כ.(א)הוראות הנגישות לפי סימן זה, לענין שירות בריאות הניתן על ידי ספק שירותים גדול או לענין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יוחלו בהדרגה, במשך אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הביניים) לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בעל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שירותי בריאות שהם נגישים על פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.

(ג)שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על פי הצו שהוצא לפי סעיף קטן (א), במאמצים ראויים.

(ד)לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 299

הוספת סעיף 19כ

19כא.(א)תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד יום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 299

הוספת סעיף 19כא

19כב.ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ(ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 299

הוספת סעיף 19כב

19כג.שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות לפי סימן זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 299

הוספת סעיף 19כג

19כד.ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 299

הוספת סעיף 19כד

19כה.לאחר תום התקופה הנקובה בסעיף 19כ, לא תיתן קופת חולים שירות בריאות ממלכתי, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, אלא אם כן מתקיימות בשירות הבריאות ובמקום שבו ניתן שירות הבריאות הוראות הנגישות לפי סימן זה או לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה, לפי הענין, באופן סביר.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כה

19כו.שר הבריאות יקבע את ספקי השירותים הגדולים שחלות עליהם החובות לפי סעיפים 19יט, 19כב ו-19כד לחוק זה בהתחשב בהיקף פעילותו של נותן השירותים וכן בהיקף האוכלוסיה שאותה הוא משרת.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19יז

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כו

סימן ז': מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, שירותי חינוך והשכלה – נגישות

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת סימן ז'

חלק א': מוסדות על-תיכוניים

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 298

הוספת חלק א' לסימן ז'

19כז.בחלק זה –

"מוסד על-תיכוני" –

(1)מוסד שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4)מובג שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(5)מוסד על-תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כז

19כח.מוסדות על-תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כח

19כט.שר החינוך התרבות והספורט (בחוק זה – שר החינוך) ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על-תיכוניים, ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כט

19כט1. מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סימן זה במקום ציבורי קיים שהוא מוסד על-תיכוני יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם קבע הנציב אחד מאלה:

(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2)התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(3)לענין מוסד על-תיכוני המנוי בפסקאות (3) ו-(5) להגדרה מוסד על-תיכוני – התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 300

הוספת סעיף 19כט1

19ל.בעל מוסד על-תיכוני יגיש לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של המוסד העל-תיכוני ושירותי ההשכלה הניתנים על ידו, עד ליום א' באלול התשס"ח (1 בספטמבר 2008); התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 301

הוספת סעיף 19ל

19לא.(א)הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות על-תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידיהם, לפי חלק זה, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שש שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) וסופה לא יאוחר מיום ז' בתשרי התשע"ה (1 באוקטובר 2014) (בחלק זה – תקופת הביניים); עד ליום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) יקבעו שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, בצו, את ההחלה ההדרגתית של הוראת הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משש השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19ל ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)עד תום תקופת הביניים, מוסדות על-תיכוניים יבצעו התאמות נגישות, באופן סביר, בעבור סטודנט עם מוגבלות, לפי הענין, הלומד במקום כאמור או העומד ללמוד בו, בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין; שר החינוך יפרסם מידע לציבור ולמוסדות העל-תיכוניים בדבר הזכויות על פי סעיף זה, והדרכים למימושן.

(ג)מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סעיף קטן (ב) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה בתקופה שעד ליום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008), אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה יטיל נטל כבד מדי.

(ד)לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום ז' בתשרי התשע"ה (1 באוקטובר 2014).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 301

הוספת סעיף 19לא

19לא1. (א)תקנות לפי סעיף 19כט וצו לפי סעיף 19לא ייקבעו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, ע הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו
(1 במאי 2006) ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 301

הוספת סעיף 19לא1

19לא2. בעלים של מוסדות על-תיכוניים יגישו מדי שנה לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, דיווח בדבר הנגשת המוסדות ושירותי ההשכלה הניתנים בהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, במתחייב על פי הוראות חלק זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 301

הוספת סעיף 19לא2

19לא3. שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יגישו מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לא3

חלק ב': מוסדות חינוך ושירותי חינוך

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת חלק ב' לסימן ז'

19לב.בחלק זה –

"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

"מוסד חינוך רשמי" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;

"מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי, מוסד חינוך מוכר, מוסד חינוך פטור ומוסד לחינוך מיוחד;

"מוסד חינוך מוכר" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה לרבות בית ספר הפועל ברישיון מכוח חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ולמעט מוסד חינוך רשמי;

"מוסד חינוך פטור" – מוסד כמשמעותו בסעיף 5 בחוק לימוד חובה;

"מוסד לחינוך מיוחד" – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לב

19לג.מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים
19ח ו-19יא ובכפוף להוראות לפי חלק זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לג

19לג1. לענין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך למעט גני ילדים, יקבע שר החינוך הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:

(1)בניית פיר מעלית בבנין מרכזי אחד;

(2)בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לג1

19לג2. בעלים של מוסדות חינוך יגישו לשר החינוך תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של מוסד החינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19לג1; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לג2

19לג3. (א)הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם, לפי סעיף 19לג1, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שתים עשרה שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) (בחלק זה – תקופת הביניים); עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) יקבע שר החינוך בצו את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משתים עשרה השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19לג2 ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)לא נקבעו צווים לפי סעיף קטן (א), תחל חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לג3

19לג4. (א)תקנות לפי סעיפים 19לג1, 19לד וצו לפי סעיף 19לג3 ייקבעו בהתייעצות עם המרכז לשלטון מקומי, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו
(1 במאי 2006) ויאושרו עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 303

הוספת סעיף 19לג4

19לג5. בעלים של מוסדות חינוך יגישו מדי שנה לשר החינוך, דיווח בדבר הנגשת מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 303

הוספת סעיף 19לג5

19לג6. שר החינוך יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנכשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 303

הוספת סעיף 19לג6

19לד.(א)תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי הענין, ולשירות חינוך הניתן על ידי אותו מוסד; בסעיף זה, "גן ילדים" – גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, גן ילדים בבעלות רשות חינוך מקומית או גן ילדים שחל עליו חוק החינוך המיוחד.

(ב)שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר נגישות באופן סביר לתלמיד עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (א); תקנות לפי סעיף זה יכללו הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בקשר לכל אחד מאלה:

(1)התקנת מעלית נגישה בבנין מרכזי אחד, למעט לענין גן ילדים;

(2)בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי;

(3)הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה לבנין המרכזי, בין הבנין המרכזי למבנים הסמוכים ודרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט ולרבות כבשים בדרכי הגישה;

(4)אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר;

(5)התאמות נוספות הנדרשות כדי לאפשר לתלמיד נגישות באופן סביר במוסד החינוך או בגן הילדים בו הוא לומד.

(ג)הורה של תלמיד, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי לנגישות במוסד החינוך או בגן הילדים שבו התלמיד לומד, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בפסקה זו, "הורה" – לרבות אפוטרופוס.

(ד)מוסד חינוך וגן ילדים יבצעו את התאמות הנגישות בעבור תלמיד הלומד במוסד החינוך, בעבור ילד הרשום במוסד החינוך והעתיד ללמוד בו ובעבור הורה כאמור בסעיף קטן (ג), מיד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך, או לגן הילדים, לפי הענין, על רישומו של התלמיד במקום.

(ה)שר החינוך, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין –

(1)חובת הרשם לברר, בעת הרישום של התלמיד, את הצורך בביצוע התאמות נגישות; בפסקה זו, "הרשם" – כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959;

(2)מועדים ליידוע הבעלים של מוסד החינוך או גן הילדים בדבר רישומו של התלמיד ובדבר הצורך בביצוע התאמות הנגישות, ומועדים לביצוע התאמות הנגישות בעבורו או בעבור הורהו, והכל כדי שביצוע ההתאמות יסתיים לפני תחילת הלימודים של התלמיד במוסד החינוך או בגן הילדים.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 303

הוספת סעיף 19לד

 

מיום 10.3.2008

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ח מס' 2138מיום 10.3.2008 עמ' 250 (ה"ח 179)

הוספת סעיף קטן 19לד(ה)

19לד1. (א)רשויות מקומיות, בין בעצמן ובין באמצעות מוסד ציבורי או גוף ארצי הקשור אליהן, יפרסמו מכרז לבחירת גורמים שאיתם יתקשרו לצורך ביצוע התאמות נגישות, במוסדות חינוך או בגני ילדים לפי סעיף 19לד.

(ב)חלה על רשות מקומית או על כל גורם אחר, החייב על פי דין בחובת מכרז, חובה לבצע התאמות במוסד חינוך או בגן ילדים על פי חלק זה, רשאית הרשות, או אותו גורם אחר, להתקשר עם מי שנבחר במכרז על פי סעיף קטן (א); התקשר גוף לפי סעיף זה, יצא ידי חובתו לפי כל דין המחייב התקשרות במכרז.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 304

הוספת סעיף 19לד1

19לד2. בעלים של כל מוסד חינוך וגן ילדים יגיש בקשה להיתר בניה לביצוע הוראות הנגישות לפי סעיפים 19לג1 וסעיף 19לד; הבקשה תוגש בתוך שנה מיום התקנת התקנות לפי סעיפים אלה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 304

הוספת סעיף 19לד2

19לד3. הוראות לפי חלק זה באות להוסיף ולא לגרוע מחובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 158ו לחוק התכנון והבניה.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19כט

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 302

הוספת סעיף 19לג

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן ח': חוזה ביטוח

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 304

הוספת סימן ח'

 

חוזה ביטוח

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19לה.       (א)   מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה – יחס שונה) לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות הענין.

          (ב)  מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

          (ג)   קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

          (ד)  קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח בתוספת תשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (ב), וזאת נוסף לכל סעד אחר.

          (ה)  סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סימן זה, וקרה מקרה ביטוח, רשאי בית המשפט לפסוק לאדם כאמור פיצוי שלא יעלה על שיעורי תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו לולא הסירוב לבטח, בניכוי דמי הביטוח שהיה משלם, אילולא הסירוב כאמור, אם התקיימו כל אלה:

(1)   האדם פנה למפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (בסימן זה – המפקח על הביטוח), בתוך 30 ימים ממועד שנודע לו על הסירוב מחמת המוגבלות, ובלבד שפנה למפקח לפני שקרה מקרה הביטוח; קבע המפקח שההפליה מותרת, ובלבד שהאדם ערער לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;

(2)   האדם עשה מאמץ סביר בנסיבות הענין לבטח עצמו מפני אותו סיכון אצל מבטח אחר וסורב;

בסעיף קטן זה –

          "סירוב" – לרבות מתן יחס שונה באופן קיצוני, בנסיבות הענין, שבעקבותיו לא נכרת חוזה ביטוח;

          "שיעור תגמולי הביטוח" – שיעור תגמולי הביטוח לפי פוליסה סבירה בנסיבות הענין שאין בה יחס שונה כאמור בסעיף קטן (א).

          (ו)   (1)   מבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה או אדם עם מוגבלות שבקשתו להיות מבוטח נדחתה (בסעיף זה – מתלונן) רשאי להגיש תלונה כמשמעותה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, למפקח על הביטוח על החלטה בדבר מתן יחס שונה או על סירוב לבטח כמשמעותם בסעיף זה, והוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח יחולו; היתה החלטה בענין התלונה כרוכה בנושאים רפואיים, יתייעץ המפקח על הביטוח, לפי הצורך, עם מומחה רפואי שימנה לענין זה;

(2)   לא נתקבלה החלטה של המפקח על הביטוח בתוך 90 ימים ממועד הגשת התלונה, רשאי המתלונן, מתום 90 הימים האמורים ואילך, להעביר את תלונתו להכרעתה של ועדה כמשמעותה בפסקה (3)(א) (בסימן זה – ועדת תלונות); הועברה התלונה לוועדת תלונות, תודיע ועדת התלונות למפקח על הביטוח, והמפקח לא יהיה מוסמך עוד לדון בתלונה; המפקח יעביר לוועדת תלונות בתוך 14 ימים את התלונה וכל חומר הנוגע אליה המצוי ברשותו, והוראות סעיף 50(ב) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח לא יחולו לענין זה;

אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של אדם עם מוגבלות לפנות לבית המשפט בשל הפרת הוראות סימן זה.

(3)   (א)   ועדת תלונות תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:

(1)   שופט בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

(2)   אקטואר, מתוך רשימה של אקטוארים המתמחים בסוגים שונים של ביטוח (בסימן זה – רשימת אקטוארים), שקבע שר האוצר בהתייעצות, בין השאר, עם גורמים שמייצגים, לדעת שר האוצר, את ענף הביטוח;

(3)   מומחה, מתוך רשימה של מומחים בסוגים שונים של מוגבלות (בסימן זה – רשימת מומחים), שקבע שר המשפטים בהתייעצות, בין השאר, עם הנציב; בפסקה זו, "מומחה" – לרבות רופא, אח או אחות, פסיכולוג, בעל מקצוע פארא-רפואי ולמעט אקטואר.

(ב)   שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע את כל אלה:

(1)   דרך מינוים של חברים בוועדת תלונות, בשים לב, בין השאר לסוג המומחיות של האקטואר והמומחה, ולסוג המוגבלות של המתלונן;

(2)   סדרי הדין של ועדת התלונות, לרבות בכל הקשור לשמיעת טענות הצדדים או הגשת ראיות ומסמכים מטעמם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות הענין;

(3)   שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות;

(4)   תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006);

(4)   הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפורסמו ברשומות;

(5)   מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים;

(6)   ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר למפקח על הביטוח לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים;

(7)   החלטת ועדת תלונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם;

(8)   החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה;

(9)   החלטות המפקח על הביטוח לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוטחים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור;

(10)מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת המפקח על הביטוח או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;

(11)הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא אם כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

          (ז)   (1)   החליט מבטח ליתן למבוטח יחס שונה או סירב מבטח לבטח אדם, ימסור לו המבטח הודעה מנומקת בכתב עם תמצית בסיס הנתונים, אם המבטח התבסס עליהם במתן ההחלטה, וכן תמצית המידע שעליהם התבסס; על אף האמור, המבטח רשאי למסור את נימוקי החלטתו ותמצית המדיע והנתונים לאדם או למבוטח כאמור באמצעות רופאו של המבטח; רופא המבטח רשאי, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע האמורים או חלק מהם לידיו אם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו; בסעיף זה, "ועדת אתיקה" – כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

(2)   סירב מבטח לבטח אדם או החליט ליתן למבוטח יחס שונה, יודיע לו המבטח על אפשרויותיו להגיש תלונה למפקח על הביטוח ולוועדת תלונות, כמפורט בסעיף זה, או להגיש תביעה לבית המשפט, וכן על ההוראות בדבר נטל ההוכחה; מידע כאמור בפסקה זו יימסר הנוסח שקבע שר המשפטים, ככל שקבע;

(3)   הודעת מבטח לפי סעיף קטן זה, תימסר בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח, לפי הענין; המפקח על הביטוח רשאי להאריך את מועד המסירה לתקופות נוספות שלא יעלו סך הכל על 60 ימים נוספים, מסיבות מיוחדות שיימסרו למבוטח; פעל המבטח בניגוד לסעיף קטן זה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

          (ח)  מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי שאינו שירות ביטוח, לא יפלו אדם עם מוגבלות מחמת יחס שונה או מחמת סירוב מבטח לבטח, שניתן לו שלא לפי הוראות סעיף קטן (א).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 304

הוספת סעיף 19לה

 

חזקות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19לו.הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת –

(1)  סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;

(2)  הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 307

הוספת סעיף 19לו

 

נטל ההוכחה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19לז.בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 307

הוספת סעיף 19לז

 

פרשנות – תחולה על חוזה ביטוח קיים

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19לח.       סימן זה יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין סירוב להרחיב חוזה ביטוח קיים או מתן יחס שונה בקשר לבקשה כאמור; בסעיף זה, "הרחבת חוזה ביטוח" – הגדלת סכום הביטוח או הוספת כיסוי ביטוח.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 307

הוספת סעיף 19לח

סימן ט': דרכים – נגישות

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סימן זה

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 308

הוספת סימן ט'

19לט.(א)בסעיף זה –

"גוף מבצע" – אחד מאלה:

(1)רשות מקומית;

(2)גורם אחר העוסק בתכנון, בניה או החזקה של תשתיות דרכים שקבעו שר התחבורה או שר אחר הממונה על התחום שבו פועל גורם כאמור (בסעיף זה – השר האחראי);

"מהנדס רשות מקומית" – כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991;

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" – כמשמעותו בסעיף 19מא, ולמעט הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1);

"מתכנן מחוז" – כמשמעותו בסעיף 8 בחוק התכנון והבניה.

(ב)צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר בין המדרכה לכביש, בין מקום החניה למדרכה, על המדרכה ובחציית הכביש בהתאם להוראות לפי סימן זה, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות כאמור בסעיף זה ולרבות התקנת רמזורים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראיה.

(ג)גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ד)שר הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות כאמור בסעיף זה ובהתחשב בתקן ישראלי; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(ה)לענין מדרכות, כבישים, צמתים, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל שנבנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – תשתיות דרכים קיימות), יגיש גוף מבצע לשר האחראי, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ד), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתן של תשתיות הדרכים הקיימות שבאחריותו; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישורו; היה הגוף המבצע רשות מקומית, תוגש התכנית לשר הפנים.

(ו)הוראות הנגישות לענין נגישות תשתיות דרכים קיימות, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן תהא לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה) לפי צו שיקבע השר האחראי, לפי הענין, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ה), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מרכזיות תשתית הדרך, בנסיבות הענין, ובקרבתה למקומות המספרים שירות לציבור; לא נקבע צו לפי סעיף זה, תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

(ז)מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, רשאי לקבוע פטור, מלא או חלקי, מביצוע הוראות לפי סעיף זה בקשר לתשתיות דרכים קיימות, בהתקיים אחד מאלה:

(1)התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי בערכי ארכיאולוגיה, הסטוריה או טבע;

(2)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים;

(3)התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי ורחב היקף באזור ביצועה.

(ח)נוכח מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, כי מתקיימת הוראה מהוראות פסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ז), יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

(ט)גוף מבצע יגיש מדי שנה לשר האחראי, לפי הענין, דיווח על ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה; השר רשאי ליתן הוראת בדבר אופן ודרך הדיווח.

(י)השר האחראי, לפי הענין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה.

(יא)הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988; בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן זה, הוראות סעיפים קטנים (ה), (ו) ו-(ז) לא יחולו לגבי סידור המתחייב לפי החוק האמור.

(יב)שר הפנים ושר התחבורה ממונים על ביצוע סימן זה, לפי הענין, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סימן זה

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 308

הוספת סעיף 19לט

סימן י': שירותי שעת חירום – נגישות

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סימן זה

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 309

הוספת סימן י'

19מ.(א)בסעיף זה –

"אירוע חומרים מסוכנים" – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

"אירוע קרינה רדיולוגי" – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לקרינה ברמה החורגת מן המנה הגבולית שנקבעה לאוכלוסיה בתקן להגנה מפני קרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית;

"התגוננות אזרחית" – כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בחוק זה – חוק ההתגוננות האזרחית);

"מצב חירום" – התרחשות אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת.

(ב)אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע על אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדות המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות, והכל בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ג)שר הביטחון, באישור הוועדה ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, יקבע הוראות למימוש הזכות לנגישות לפי סעיף זה באופן סביר ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי.

(ד)על נגישות למקלטים יחולו הוראת סימן ג' או הוראות סעיף 14ד לחוק ההתגוננות האזרחית, לפי הענין.

(ה)תקנות ראשונות לפי סימן זה יוגשו לאישור הוועדה ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(ו)לענין כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, שניתנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – שירותי שעת חירום קיימים), יגיש גוף האחראי לשירות, לשר הביטחון, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ה), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי שעת חירום קיימים שבאחריותם; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ובאישורו.

(ז)הוראות הנגישות לענין נגישות שירותי שעת חירום קיימים, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה), לפי צו שיקבע שר הביטחון, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ו), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מידת חשיפתו של אזור לסכנות שאותם שירותי שעת חירום קיימים נועדו להגן מפניהן, ובהיקף האוכלוסיה ששירותי שעת החירום נועדו לשרת; לא נקבע צו לפי סעיף (ז), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סימן זה

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 309

הוספת סעיף 19מ

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן י"א: מורשי נגישות ורכזי נגישות

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 311

הוספת סימן י"א

 

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מא.      (א)   מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף זה והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (בחוק זה – חוק המהנדסים והאדריכלים).

          (ב)  מי שמתקיימו בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:

(1)   הוא אחד מאלה:

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

(א)   אדריכל או מהנדס, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(ב)   הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס התחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(2)   הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

          (ג)   לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לענין חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות הדעת של הנדסאי, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או של מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי תקפה רק לענין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.

          (ד)  המדורים המנוהלים על פי סעיף זה:

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

(1)   יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי, או אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי – לענין סוג המבנה שחוות דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף קטן (ג);

(2)   יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.

          (ה)  הרשם ינפיק תעותד מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ד)(1).

          (ו)   בסימן זה –

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

          "אדריכל רשוי", "מהנדס רשוי" – מי שקיבל רישיון אדריכל או רישיון מהנדס, לפי הענין, לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים;

          "פנקס המהנדסים והאדריכלים" ו"פנקס ההנדסאים והטכנאים", "המועצה" – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

          "הרשם" – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)   לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס – הרשם כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים;

(2)   לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא הנדסאי – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה;

(3)   לענין מורשה לנגישות השירות – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 311

הוספת סעיף 19מא

 

מיום 28.3.2007

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ז מס' 2092מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח 286)

(ב)מי שמתקיימו בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:

(1)הוא אחד מאלה:

(א)אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(ב)הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס התחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(2)הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

(ג)לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לענין חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות הדעת של הנדסאי הנדסאי, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או של מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי תקפה רק לענין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.

(ד)המדורים המנוהלים על פי סעיף זה:

(1)יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי הנדסאי, או אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי – לענין סוג המבנה שחוות דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף קטן (ג);

(2)יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.

(ה)הרשם ינפיק תעותד מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ד)(1).

(ו)בסימן זה –

"אדריכל רשוי", "מהנדס רשוי" – מי שקיבל רישיון אדריכל או רישיון מהנדס, לפי הענין, לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים;

"פנקס המהנדסים והאדריכלים" ו"פנקס ההנדסאים והטכנאים", "המועצה" – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

"הרשם" – כמשמעותו בחוק האמור או, לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות – עובד אחר של משרד התעשיה מסחר ותעסוקה, בעל השכלה אקדמית, שהסמיכו המנהל הכללי של אותו משרד.

"הרשם" – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס – הרשם כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים;

(2)לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא הנדסאי – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה;

(3)לענין מורשה לנגישות השירות – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה.

 

מורשה לנגישות השירות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

(תיקון מס' 4)
תשס"ז-2007

19מא1. (א) הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות.

          (ב)  מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום הפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף קטן (א).

          (ג)   מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:

(1)   הוא אחד מאלה:

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

(א)   אדריכל, מהנדס או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);

 

(תיקון מס' 6) תשס"ח-2008

(ב)   הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת;

(ג)    הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(ד)   הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(2)   הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי הענין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

          (ד)  הפנקס המנוהל על פי סעיף קטן (א) –

(1)   יכלול פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין;

(2)   יפורסם ויהיה פתוח לעיון לכל דורש.

          (ה)  הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות השירות למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות השירות; בתעודה יירשמו פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 312

הוספת סעיף 19מא1

 

מיום 28.3.2007

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ז מס' 2092מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח 286)

(א) הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות ובו מדורים נפרדים לענפי הנגישות כפי שקבע.

(ב)מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום הפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:

(1)הוא אחד מאלה:

(א)אדריכל רשוי, מהנדס רשוי או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);

(ב)הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת;

(ג)הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(ד)הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(2)הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי הענין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

 

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ח מס' 2172מיום 30.7.2008 עמ' 729 (ה"ח 170)

(ג)מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:

(1)הוא אחד מאלה:

(א)אדריכל, מהנדס או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);

(ב)הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת; בפסקה זו, "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

(ג)הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(ד)הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

 

עונשים על התנהגות בלתי הולמת

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מא2. (א) ועדת האתיקה כאמור בסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים תחקור תלונה שהובאה לפניה ולפיה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(א) עשה אחד מאלה:

(1)   גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב מהוראת נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה;

(2)   השיג את רישומו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות;

(3)   ביצע את תפקידו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוך ניגוד ענינים.

          (ב)  נוכחה ועדת האתיקה כי  התקיימה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוראה מהוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) רשאית היא להטיל עליו התראה או נזיפה, להתלות או למחוק את רישומו מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א).

          (ג)   ועדת האתיקה רשאית לדון בתלונה לפי סעיף זה ובמקרה שהובא לפניה לפי סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, לגבי אותו נילון, במשותף.

          (ד)  הרשם רשאי להתלות או למחוק את רישומו של הנדסאי כאמור בסעיף
19מא(ב)(1)(ב) מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א) או של מורשה לנגישות השירות מפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א), לפי הענין, אם נוכח כי מתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי הענין;

(2)   נקבע בפסק דין חלוט כי המורשה גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב לפי הוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה או כי הוא ביצע את תפקידו תוך ניגוד ענינים;

(3)   הוא השיג את רישומו כמורשה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 313

הוספת סעיף 19מא2

 

פקיעת תנאי כשירות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מא3. (א) חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ב), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא(א) שבו הוא רשום.

          (ב)  חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות השירות תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ג), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 313

הוספת סעיף 19מא3

 

חובת הנמקה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מא4. החלטה של רשם, ועדת אתיקה או שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סימן זה תימסר בכתב ובצירוף הנימוקים להחלטה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 314

הוספת סעיף 19מא4

 

תקנות לענין תחומי עיסוק ואגרות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

(תיקון מס' 4)
תשס"ז-2007

19מא5. (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, לקבוע את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.

 

(תיקון מס' 4)
תשס"ז-2007

          (ב)  שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, ובאישור הוועדה, לקבוע אגרות כמפורט להלן:

(1)   אגרה בעד בחינות לפי סעיפים 19מא(ב)(2) ו-19מא1(ג)(2);

(2)   אגרה בעד רישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 19מא(א) או כמורשה לנגישות השירות לפי סעיף 19מא1(א);

(3)   אגרה תקופתית שעל כל אחד מהמורשים כאמור בפסקה (2) לשלם והמועד לתשלומה, וכן תוספת אגרה והפרשי הצמדה שיש לשלמם אם האגרה כאמור לא שולמה במועד.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 314

הוספת סעיף 19מא5

 

מיום 28.3.2007

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ז מס' 2092מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח 286)

תחומי עיסוקתקנות לענין תחומי עיסוק ואגרות

19מא5.(א)שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, להגדיר לקבוע את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.

(ב)שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, ובאישור הוועדה, לקבוע אגרות כמפורט להלן:

(1)אגרה בעד בחינות לפי סעיפים 19מא(ב)(2) ו-19מא1(ג)(2);

(2)אגרה בעד רישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 19מא(א) או כמורשה לנגישות השירות לפי סעיף 19מא1(א);

(3)אגרה תקופתית שעל כל אחד מהמורשים כאמור בפסקה (2) לשלם והמועד לתשלומה, וכן תוספת אגרה והפרשי הצמדה שיש לשלמם אם האגרה כאמור לא שולמה במועד.

 

רכז נגישות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מב.       (א)   מי שאחראי להספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד', המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרה עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – רכז נגישות).

          (ב)  רכז נגישות –

(1)   ימסור מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן;

(2)   ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, לפי פרק זה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 314

הוספת סעיף 19מב

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן י"ב: סמכויות הנציב – נגישות

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 314

הוספת סימן י"ב

 

צו נגישות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מג. (א)הנציב, או עובד ציבור שהוא הסמיך לענין סימן זה (בסעיף זה – הנציב), רשאי להורות בצו למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, לנקוט פעולות שיפורטו על ידו לשם ביצוע התאמות כאמור, כולן או חלקן (בסעיף זה – צו נגישות); צו נגישות יכול שיכלול הוראות בדבר ביצוע פעולות הנדרשות כדי לבצע התאמות נגישות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לפי פרק זה, לרבות בדבר הגשת בקשה להיתר בניה או פרסום מכרז; בסימן זה, "עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1958, עובד רשות מקומית וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.

          (ב)  לא הוצא צו להחלה הדרגתית של חובת הנגישות לפי סעיפים 19כ, 19לא, 19לג3,
19לט או 19מ, במועד הקבוע בסעיף מהסעיפים האמורים, רשאי הנציב להורות בצו נגישות על ביצוע התאמות נגישות לגבי החלק היחסי שהיה צריך לבצע בו התאמות נגישות לפי הסעיפים האמורים, אילו הוצא הצו להחלה הדרגתית במועד.

          (ג)   לא יוציא הנציב צו נגישות אלא לאחר הניתנה הזדמנות למי שכלפיו מופנה הצו להשמיע את טענותיו.

          (ד)  לא יוציא הנציב צו נגישות לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, אלא לאחר שעברו 21 ימים מהיום שבו הוא הודיע לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, על כוונתו להוציא צו כאמור, ובלבד שהוועדה האמורה לא הודיע העל התנגדותה בתוך תקופה זו בשל פרשנות שונה של הוראות חוק התכנון והבניה; התנגדה הוועדה המקומית להוצאת הצו, יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה.

          (ה)  בצו נגישות תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו, אשר תחילתה עם מסירת הצו לאדם המחויב בו.

          (ו)   המצאת צווי נגישות תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בפרק זה – חוק סדר הדין הפלילי), בשינויים המחויבים.

          (ז)   לשם ביצוע הוראות סעיף זה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהסמיך לענין זה –

(1)   לדרוש מאדם שחב בביצוע התאמות נגישות לפי חוק זה או לפי חוק התכנון והבניה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982;

(2)   לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע חובת הנגישות לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה;

(3)   להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד' לצורך בדיקת קיום ההוראות לפי חוק זה או הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 315

הוספת סעיף 19מג

 

שאילתה לנציב

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מד. (א)כל אדם רשאי לפנות לנציב בבקשה לקבל מידע על אודות הנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – שאילתה).

          (ב)  שאילתה תהיה בנושאים אלה בלבד:

(1)   תחולת הגדרות "מקום ציבורי" כאמור בסימן ג', "שירות ציבורי" כאמור בסימן ד', "רשות ציבורית" כאמור בסימן א', לענין מקום, שירות או רשות נושא השאילתה;

(2)   תחולת הסייגים שמכוח סעיפים 19ט(ב), 19ט(ד), 19יב(ב), 19יב(ד), 19יג,
19יז(ב) או 19כט(ג), או סעיפים 158ו1(ד)(2) ו-158ו1(ה)(1) לחוק התכנון והבניה, על מקום, שירות או רשות נושא השאילתה, והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים לפי הוראות סעיף 19יד לחוק זה או סעיף 158ו1(ה)(2) לחוק התכנון והבניה;

(3)   אם הוציא הנציב צו נגישות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;

(4)   נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.

          (ג)   הנציב ישיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.

          (ד)  שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת תשלום אגרה לענין הגשת השאילתה והטיפול בה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 315

הוספת סעיף 19מד

 

חקירה בידי הנציבות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מה. (א)הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח', או הוגשה תלונה לפי הוראת הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה.

          (ב)  לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שנים אלה:

(1)   משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור;

(2)   העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל.

          (ג)   אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

          (ד)  על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 316

הוספת סעיף 19מה

 

פרסום מידע לציבור

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מו. הנציבות תפרסם מידע לציבור על החובות והזכויות לפי פרק זה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 316

הוספת סעיף 19מו

 

 

דיווח לוועדה על פעולות הנציבות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מז. הנציב ידווח לוועדה, אחת לשנה, על פעילותו לקידום הוראות פרק זה, לרבות –

(1)  מספר השאילתות שהוגשו לנציב ואופן הטיפול בהן;

(2)  מספר התביעות שהגיש לפי סימן י"ד ושלביהן;

(3)  מספר צווי הנגישות שהוציא.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 316

הוספת סעיף 19מז

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן י"ג: עונשין

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 316

הוספת סימן י"ג

 

עונשין

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מח. (א)המפלה אדם בניגוד להוראות סעיף 19ו וסעיף 19לה, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).

          (ב)  בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק ובלבד שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע.

          (ג)   אדם המפר הוראת צו נגישות, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות.

          (ד)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

          (ה)  (1)   נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה;

(2)   נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי פסקה (1) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

          (ו)   עובד אחראי ברשות ציבורית שאינה תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "עובד אחראי ברשות ציבורית" – מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 316

הוספת סעיף 19מח

 

הגשת כתב אישום

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19מט. (א)כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יוגש בידי תובע שמונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מקרב עובדי הנציבות.

          (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 317

הוספת סעיף 19מט

 

חובת דיווח

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19נ. השר לביטחון הפנים, וכן הנציב, לפי הענין, ידווחו לוועדה, אחת לשנה, על אופן הטיפול בתלונות שהוגשו לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לרבות מספר התלונות וכתבי האישום שהוגשו, מספר ההרשעות וגזרי הדין וכן העילות לאי-הגשת כתבי האישום.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 317

הוספת סעיף 19נ

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן י"ד: תביעות

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 317

הוספת סימן י"ד

 

עוולה אזרחית

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19נא. (א)  מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, פרק ה' או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה.

          (ב)  בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה –

(1)   בניגוד להוראות סעיף 19ו לרבות סעיף 19לה, ואולם לענין סעיף קטן (ז)(3) של סעיף 19לה, רק אם לא הוטל על הנתבע קנס כקבוע בסעיף הקטן האמור;

(2)   בניגוד להוראה שנקבעה לפי סעיפים 19ט, 19יב, 19יז, 19כ, 19כט, 19לא,
19לג1, 19לג3, 19לד, 19לט, 19מ או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.

          (ג)   בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם הוכיח הנתבע אחד מאלה:

(1)   הוצא נגדו צו נגישות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו;

(2)   הוגשה נגדו תביעה בשל אותו המעשה או המחדל (בסעיף זה – התביעה הקודמת) ומתקיים אחד מאלה:

(א)   הוא ממלא אחר פסיקת בית המשפט בתביעה הקודמת ובהתאם ללוח הזמנים הקבוע בה;

(ב)   התביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני הגשת התביעה הנדונה בבית המשפט, והוא פועל לביצוע התאמות נגישות בהתאם ללוח זמנים סביר;

(3)   הוא פנה לנציבות זמן סביר לפני הגשת התביעה בשאילתה;

(4)   מתקיים הן לגבי הנתבע והן לגבי התאמת הנגישות נושא התביעה, תנאי מהתנאים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד).

          (ד)  שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, את התנאים שבהתקיימם לא יפסוק בית המשפט פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2); תנאים כאמור יתייחסו לעלות ביצוע התאמת הנגישות לעומת ההכנסות של הנתבע.

          (ה)  בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה.

          (ו)   (1)   הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

(2)   לענין סעיף קטן זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – מדד חודש פברואר 2005;

"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 317

הוספת סעיף 19נא

 

אחריות נושא משרה בתאגיד

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19נב. נעשתה עוולה כאמור בסעיף 19נא על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אות השעה מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא העוולה, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1)  העוולה נעשתה שלא בידיעתו;

(2)  הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי למנוע את העוולה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 318

הוספת סעיף 19נב

 

תובענה – מעמד הנציבות וארגון

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19נג. (א)  בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה או לפי הוראות הנגישות לפי לחוק התכנון והבניה, יכול שתוגש, נוסף על מי שהופלה או שנפגעה זכותו לפי הוראות פרק זה או החוק האמור, תובענה בידי הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכותו של אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.

          (ב)  בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה, או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, רשאי בית המשפט לתת לנציבות ולארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 319

הוספת סעיף 19נג

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נד.(בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 319

הוספת סעיף 19נד

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נד

הנוסח הקודם:

תובענה ייצוגית

19נד.(א)אדם עם מוגבלות, ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות או הנציבות רשאים להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים עם מוגבלות, בשל כל עילה אשר בשלה הם יכולים לתבוע על פי פרק זה, פרק ה' או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה ונגד כל נתבע שהם רשאים לתבוע (בפרק זה – תובענה ייצוגית).

(ב)מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם נזק לאדם עם מוגבלות.

(ג)פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה, בכפוף לאמור בסעיף 19נו(ב).

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נה.(בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 319

הוספת סעיף 19נה

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נה

הנוסח הקודם:

אישור בית המשפט לתובענה ייצוגית

19נה.הגשת תובענה ייצוגית טעונה את אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

(1)התובענה הוגשה בתום לב;

(2)גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(3)התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(4)קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את ענינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נו.  (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 319

הוספת סעיף 19נו

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נו

הנוסח הקודם:

הגדרת הקבוצה בתובענה ייצוגית

19נו.(א)אישר בית המשפט הגשת תובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה על אופן פרסום החלטתו.

(ב)יראו על מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, וזאת בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעם מיוחד לכך.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נז.  (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 319

הוספת סעיף 19נז

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נז

הנוסח הקודם:

סייג להסדר או פשרה בתובענה ייצוגית

19נז.תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נח.(בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19נח

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נח

הנוסח הקודם:

תקנות לענין תובענה ייצוגית לפי פרק זה

19נח.(א)שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בכל ענין הנוגע לתובענה ייצוגית לפי פרק זה.

(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי הוכחת הנזק שנגרם לכל אחד מן הנמנים עם הקבוצה התובעת לפי הוראות פרק זה.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19נט.(בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19נט

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19נט

הנוסח הקודם:

הודעה לתובענה ייצוגית

19נט.תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19ס.  (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19ס

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19ס

הנוסח הקודם:

פטור מאגרה לתובענה ייצוגית

19ס.תובענה ייצוגית פטורה מאגרת בית המשפט.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19סא.       (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סא

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19סא

הנוסח הקודם:

שכר טרחה של עורך דין בתובענה ייצוגית

19סא.שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון את אישורו של בית המשפט; עורך הדין לא יקבע שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שאישר בית המשפט.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19סב.       (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סב

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19סב

הנוסח הקודם:

שיפוי ופיצוי מיוחד לתובענה ייצוגית

19סב.פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם.

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19סג.(בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סג

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19סג

הנוסח הקודם:

הגבלת סך פיצוי בלא הוכחת נזק בתובענה ייצוגית

19סג. בתובענה ייצוגית כנגד נושא משרה בתאגיד, כמשמעותו בסעיף 19נב, יוגבל סך הפיצוי בלא הוכחת נזק לסכום האמור בסעיף 19נא(ב).

 

(תיקון מס' 3)
תשס"ו-2006

19סד.       (בוטל).

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סד

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ו מס' 2054מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 19סד

הנוסח הקודם:

אי מניעת סעדים אחרים בתובענה ייצוגית

19סד. אין בהוראות סעיפים 19נד עד 19סג כדי למנוע מאדם עם מוגבלות סעד משפטי אחר כלפי הנתבע.

 

חזקות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19סה. (א)הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי סעיף 19ו אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות אותו סעיף, כל עוד לא הוכיח הנתבע אחרת:

(1)   הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי לאדם עם מוגבלות, לאחר שבירר פרטים הנוגעים למוגבלותו;

(2)   הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, ולא סירב או מנע כניסה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;

(3)   הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

          (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על סימן ח'.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סה

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

סימן ט"ו: כללי

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סימן ט"ו

 

הרחבת תחולה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19סו. הוראות סימנים ב' ו-ח' יחולו גם על הפליה של אדם בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי הענין:

(1)  הוא היה בעבר אדם עם מוגבלות;

(2)  הוא נחשב אדם עם מוגבלות;

(3)  הוא מלווה אדם עם מוגבלות;

(4)  הוא בן משפחה של אדם עם מוגבלות;

בסעיף זה, "בן משפחה" – כל אחד מאלה:

(1)  בן זוג;

(2)  הורה, ילד, אח, אחות ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3)  סב, סבתא, נכד או נכדה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 320

הוספת סעיף 19סו

 

תקנות בהסכמת שר האוצר

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19סז. תקנות לפי סעיפים 19(ג1), 19ט(א), 19יב(א), 19יז(א), 19כט, 19לג1, 19לד, 19לט(ד),
ו-19מ(ג) לחוק זה, יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

הוספת סעיף 19סז

 

ביצוע

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

19סח. שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, ואולם –

(1)  שר התקשורת ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי בזק ומיתקני בזק;

(2)  שר התחבורה ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי השכרת כלי רכב;

(3)  שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן ו';

(4)  שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע סימן ז', לפי הענין;

(5)  שר הפנים, שר התחבורה והשר האחראי כמשמעותו בסימן ט', ממונים על ביצוע סימן ט', לפי הענין;

(6)  שר הביטחון ממונה על ביצוע סימן י';

 

(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007

(7)  שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן י"א, למעט סעיף 19מב.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

הוספת סעיף 19סח

 

מיום 28.3.2007

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ז מס' 2092מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח 286)

הוספת פסקה 19סח(7)

פרק ו': נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

 

הקמת הנציבות

20.  מוקמת בזה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

תפקידי הנציבות

21.  הנציבות תפעל —

(1)  לקידום עקרונות היסוד של חוק זה;

(2)  לקידום שוויון ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות;

(3)  לעידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה;

(4)  למילוי התפקידים שהוטלו עליה בחוק זה.

 

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

22.  (א)  הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

          (ב)  הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

(א)הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציב).

 

כשירות לכהונה

של הנציב

23.  כשיר לכהן כנציב, אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות; הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

 

עובדי הנציבות

24.  עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה.

 

תקציב הנציבות

25.  תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה–1985.

 

ועדה מייעצת

26.  (א)  שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו לנציבות ועדה מייעצת; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

          (ב)  בוועדה המייעצת יהיו חברים אנשים עם מוגבלויות שונות, או נציגיהם לפי הענין, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות, משפטנים ונציגי ציבור; רוב החברים בוועדה המייעצת יהיו אנשים עם מוגבלות.

          (ג)   הנציב ייוועץ עם הוועדה המייעצת בענינים הנוגעים לתפקידי הנציבות.

פרק ז': הוראות שונות

 

שמירת זכויות

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

26א.  חוק זה בא להוסיף על כל זכות או חובה הקבועות על פי דין ואינו בא למעט ממנה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

הוספת סעיף 26א

 

 

דין המדינה

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

26ב.  לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

הוספת סעיף 26ב

 

 

תיקון חוק בית הדין לעבודה – מס' 28

27.  בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:

          "פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-–1998".

 

תיקון חוק שירות המדינה (מינויים) – מס' 10

28.  בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, בסעיף 15א –

          (1)  כותרת השוליים תהיה "ייצוג הולם";

(2)  בסעיף קטן (א), במקום "(להלן - ייצוג הולם)" יבוא "וכן לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן - ייצוג הולם); בסעיף זה, "אדם עם מוגבלות", "אנשים עם מוגבלות" - כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998";

(3)  בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לרבות ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.";

          (4)  בסעיף קטן (ג) –

(א)   אחרי "שתיקבע בה" יבוא "ולענין ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות - לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרתה";

(ב)   בסופו יבוא "וכן מתן עדיפות במכרז לאדם עם מוגבלות מקום שאנשים עם מוגבלות אינם מיוצגים באופן הולם, ושהמועמד, שהוא אדם עם מוגבלות, הינו בעל כישורים דומים לכישוריהם של המועמדים האחרים."

 

תחילה

29.  תחילתו של חוק זה ביום י"ג בטבת תשנ"ט (1 בינואר 1999).

 

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

תוספת ראשונה

(סעיפים 19ה, 19ז ו-19ט)

(מקום ציבורי)

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 321

הוספת תוספת ראשונה

(1)  משרד או מיתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5;

(2)  אולם הרצאות, מרכז כנסים, אולם שמחות, גן אירועים, מרכז קהילתי, מועדון או כל מקום, המשמש להתכנסות;

(3)  אולם ספורט או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, חוף רחצה, מקום מרפא, או כל מקום להתעמלות ולפנאי;

(4)  בית דואר לרבות מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר, בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, בית שימוש, בנק, מכבסה לרבות שירות לניקוי יבש, מוסך, מכון יופי, מספרה, מקלט, מרכז אינטרנט, משרד או בנין משרדים, משרד או מקום המשמש בדרך כלל ארגון עובדים או מפלגה, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, תחנת דלק, או כל מקום שמספק שירות מעין אלה לציבור;

(5)  בית חולים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות, מרפאה, תחנה לאם ולילד, תחנת מגן דוד אדום, או כל מקום המספק שירותי בריאות;

(6)  בית חולים לבעלי חיים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות לבעלי חיים, מרפאה לבעלי חיים, או כל מקום המספק שירותי בריאות לבעלי חיים;

(7)  בית מלון, פנסיון, אכסניה, בית הארחה או כל מקום, המספק שירותי אירוח ולינה;

(8)  בית משפט ובית דין, בית דין צבאי, בית מעצר, בית סוהר, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי, או כל מיתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח;

(9)  מעון או גן לילדים, בית ספר, מוסד ללימודי אמנויות, מוסד על-תיכוני להשכלה טכנית, מקצועית, תורנית או דתית, מוסד להשכלה גבוהה או כל מקום שמספק שירותי לימוד או חינוך, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט מוסדות חינוך וגני ילדים כמשמעותם בסימן ז';

(10)       בית עלמין;

(11)       בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, דיסקוטק, אצטדיון או כל מקום, המשמש למופעים ולבידור, באופן קבוע או זמני;

(12)       בית תפילה, מקווה או כל מקום המספק שירותי דת;

(13)       גלריה, מוזיאון, ספריה או כל מקום לתרבות ואמנות;

(14)       גן, גן חיות, גן שעשועים, פארק, או כל מקום המשמש לבילוי ופנאי;

(15)       חלק מאולפן טלוויזיה, אולפן רדיו או חלק מכל מקום המשמש באופן קבוע לריאיונות לתקשורת;

(16)       חניון, מסוף, נמל, תחנת אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט תחנות, נמלים ומקומות כמשמעותם בפרק ה';

(17)       מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות;

(18)       מעון לסטודנטים, מעון לתלמידים, מעון לעובדים, או כל מקום של שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות;

(19)       מקום שהוא אתר ארכיאולוגי, אתר הסטורי, מרכז מבקרים במפעל, שמורת טבע, או כל מקום למבקרים;

(20)       מרכול, מכולת, סופרמרקט, מקום למכירת מזון, חנות, כלבו, מרכז קניות, קיוסק, שוק או כל מקום, המשמש לקניות או להשכרת ציוד;

(21)       מרכז תעסוקה, פנאי או מקום מגורים לאנשים עם מוגבלות, לילדים או לקשישים, מחלקה לשירותים חברתיים, בית תמחוי, מרכז לטיפול בדרי רחוב, מעון או מקלט לנשים מוכות, ילדים מוכים או הוסטל לגברים אלימים, או כל מקום, המספק שירותי רווחה או שירות טיפולי;

(22)       קלפי.

 

 

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

תוספת שניה

(סעיפים 19ה, 19י ו-19יב)

(שירות ציבורי)

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 1995מיום 7.4.2005 עמ' 323

הוספת תוספת שניה

(1)  שירות בריאות;

(2)  שירות בידור;

(3)  שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בסימן ז';

(4)  שירות רווחה;

(5)  שירות ספורט;

(6)  שירות תיירות;

(7)  שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה', למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;

(8)  שירות תרבות;

(9)  שירות הארחה;

(10)       שירות מסחר;

(11)       שירות דת;

(12)       שירות אנרגיה;

(13)       שירות בזק;

(14)       שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

 

 

                       בנימין נתניהו                          אליהו ישי

                               ראש הממשלה                             שר העבודה והרווחה

 

            עזר ויצמן                             דן תיכון

               נשיא המדינה                                יושב ראש הכנסת

 

 

 

 

 

 


* פורסם ס"ח תשנ"ח מס' 1658 מיום 5.3.1998 עמ' 152 (ה"ח תשנ"ו מס' 2525 עמ' 628).

תוקן ס"ח תשס"ד מס' 1953 מיום 1.8.2004 עמ' 483 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 47 עמ' 133) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 288 (ה"ח תשס"א מס' 2951 עמ' 326) – תיקון מס' 2; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו; ר' סעיפים 19, 20 לענין תחילה ותחולה וסעיף 21 בדבר הוראות מעבר לענין מורשה לנגישות מבנים ושירות כפי שתוקן ס"ח תשס"ז מס' 2092 מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 286 עמ' 278) – תיקון מס' 2 (תיקון) בסעיף 5 לתיקון מס' 4.

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 93 עמ' 232) – תיקון מס' 3 בסעיף 39 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2092 מיום 28.3.2007 עמ' 291 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 286 עמ' 278) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשס"ח מס' 2138 מיום 10.3.2008 עמ' 250 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 179 עמ' 32) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשס"ח מס' 2172 מיום 30.7.2008 עמ' 729 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 170 עמ' 276) – תיקון מס' 6 בסעיף 54 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008; תחילתו שנה מיום פרסומו.

 

 

תחבורה היום ומחר - הארגון הישראלי לתחבורה בת קימא (ע"ר), טלפון 03-5660823, דואר אלקטרוני transport@transportation.org.il | מפת האתר | כניסה לרשומים

YouTubeLinkedInTwitterWhatsApp