נגישות תשתיות התחבורה

מה זה תשתיות?

מדרכות                               צמתים ומעברים                        מקומות חניה

תחנות אוטובוס                תחנות מרכזיות                            תחנות רכבת

בחלק זה נסביר מה הן הדרישות כדי שהתשתיות יהיו נגישות.

למה חשוב שהתשתיות יהיו נגישות?

תשתיות נגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלות להגיע ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי. תשתיות נגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלות לנוע ולהשתמש במרחב הציבורי יחד עם כולם.

בחלק זה נעסוק בנגישות תחנות ההסעה, סביבתן הקרובה וכלל תשתיות הרחוב המשמשות את כלל הולכי הרגל ,נוסעי האופניים או משתמשי התחבורה הציבורית.

סקירה כללית: החקיקה בנושא נגישות תשתיות                               

תשתיות נגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלות להגיע ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי. כאמור, פתרונות ההנגשה צריכים להפוך את המרחב הציבורי לנגיש ולא לספק פתרונות צדדיים למעבר של אנשים עם מוגבלות. הביצוע והתחזוקה של הסדרי הנגישות הללו מוטל על הרשויות המקומיות[1].

בדיוק כמו נגישות אמצעי התחבורה עליהם הסברנו בפרק 1, החובה החוקית לנגישות התשתיות נובעת אף היא מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998[2], כאשר התקנות המפרטות את סידורי הנגישות  של תחנות הסעה, תחנות מרכזיות ותחנות רכבת הן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 ואילו סידורי הנגישות של מדרכות, צמתים וכל מקום אחר שיש בו זכות מעבר לציבור מופיעים בחוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח – 1988 ובתקן ישראל 1918.       

כפי שצוין בפרק 1, כלל תחנות ההסעה של התחבורה הציבורית בארץ היו צריכות לעמוד בדרישות הנגישות המפורטות בתקנות עד שנת 2014. קיים לוח זמנים שונה בנוגע לביצוע דרישות הנגישות בשאר תשתיות הדרכים המופיע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005[3], כפי שיפורט להלן: 

תשתיות דרכים שהוקמו החל מהתאריך ה-1 לנובמבר  2006 צריכות לעמוד בכל דרישות הנגישות. בהתייחס לתשתיות דרכים שנבנו לפני התאריך ה-1 בנובמבר 2006, תקנות נגישות אלו יוחלו עליהן בהדרגה, תוך מתן עדיפות להנגשת אזורים מרכזיים, וכאשר הביצוע הסופי לא יאוחר מהתאריך ה-1 במאי 2018.

מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז רשאי לתת פטור מלא או חלקי לביצוע התקנות לגבי תשתיות דרכים קיימות במקרים חריגים בלבד. במקרים אלו, יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות העניין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי העניין, בהתייעצות עם הגורמים המורשים.

מכיוון שתהליך יישום החוק הוא תהליך מדורג שאורך מספר שנים, הרי שחלק מתהליך הנגשה תקין הוא במתן  חלופות בתקופת הביניים, עד לסיום ההנגשה באופן מלא. לדוגמה: בבניין שאין בו מעלית ושניתן בו שירות לציבור בכמה קומות, יש להקצות שטח לנציג שירות בקומה הנגישה כדי שיטפל בפניות של לקוחות עם מוגבלות שאינם יכולים לטפס במדרגות.

סימוני אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלויות ראיה

בהיעדר יכולת ראייה תקינה, אנשים עם מוגבלויות ראייה נעזרים בחוש המישוש לצורך התנהלותם היומיומית. השפה המישושית הסביבתית, מאפשרת להם למפות את סביבת הרחוב באופן שמאפשר תנועה, הכוונה והתנהלות בטוחה של כבדי ראייה ועיוורים באמצעות מישוש ברגל ו/או במקל נחייה. השפה המישושית כוללת שני אלמנטים מרכזיים: פסים להכוונה - "סימן מוביל", ומסמרות מישושיות (בליטות) -"סימן אזהרה" היוצרות משטחי התרעה. משטחים אלו עשויים מחומרים אשר יוצרים ניגודיות של גוון וטקסטורה לריצוף סביבת הרחוב, וכך מסמנות את המסלול אל היעד הנגיש באופן ברור וקל לזיהוי.

להרחבה בנושא ניתן לעיין בתקן ישראל 1918[4]            

תשתיות דרכים:

להלן פירוט סידורי הנגישות בתשתיות דרכים[5]:

מדרכה:

מה זאת מדרכה נגישה?

מדרכה שיכולה לשמש את כולם למעבר בטוח ונוח. מדרכה ללא מכשולים שמותאמת למעבר של אנשים הנעים בכיסא גלגלים, לקויי ראיה ואנשים עם מוגבלויות אחרות.

·         בכל מדרכה תהיה רצועת הליכה רחבה, נוחה ובטוחה די הצורך למעבר חופשי של אנשים שנעזרים במכשירי ניידות כגון: עגלת פעוטות, הליכון, כיסא גלגלים או קלנועית, או שהם לקויי ראייה, או שיש להם קושי להישמר מפני נפילה מכל סיבה אחרת.

·          על רצועת ההליכה להיות פנויה ממכשולים לטובת אנשים עם לקות ראייה. בשולי רצועת ההליכה תוכשר רצועת מתקנים שבה יוצבו תמרורים, עצים, ספסלים, אשפתונים וכו'. שולי רצועת ההליכה יובחנו בגוון נוגד ומרקם נוגד לרצועת המתקנים.

·         רוחב רצועת ההליכה יישמר אחיד, ככל האפשר, לאורך קטע רחוב מצומת לצומת.

·         גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות אלו.

צמתים:

מה זו צומת נגישה? צומת שכולם יכולים לחצות אותה בצורה חופשית ובטוחה. בצומת נגישה המעברים בין המדרכה לכביש יהיו מותאמים למעבר של אנשים הנעים בכיסא גלגלים ולקויי ראיה. בצומת נגישה יהיו רמזורי שמע לטובת לקויי שמיעה.

צמתים ומעברים בין מקום החניה למדרכה, בין המדרכה לכביש, ובחציית הכביש ייבנו ויותאמו למעבר סביר ובטוח של אנשים עם מוגבלות.

·         בצמתים ובמעברים בהם קיים הפרש גובה בין המשטחים השונים יש לבצע הנמכות מדרכה, להציב כבש או ליצור דרך משופעת (על פי השיפועים המפורטים בתקנות) בצורה שתאפשר לאנשים הנעים בכיסא גלגלים לעלות ולרדת מהמדרכה בצורה חלקה וללא חשש מנפילה[6].

·         לפני מעבר כביש יוצבו אמצעי עזר לחצייה בטוחה עבור לקויי ראייה ואנשים עם לקויות שכליות: משטח אזהרה מישושי (משטח עם מרקם שונה מהמדרכה) ורמזורי שמע מתקתקים.

מקומות חניה נגישים:

·         יסופקו מקומות חניה נגישים במקומות מרכזיים בעיר, וליד מוסדות ציבור.

·         חלק ממקומות החניה יותאמו לרכב גבוה המשתמש במעלון צד.

·         מקומות חניה נגישים וכן אזורי הורדה והעלאה של נוסעים עם מוגבלות, יוקמו במקום המאפשר גישה בטוחה ונוחה מהם אל מדרכה סמוכה או אל כניסה למבנים סמוכים או אל כל מקום ציבורי אחר.

·         בבניין או באתר בעל כמה כניסות נגישות וחניות הסמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים קרוב לכל הכניסות הנגישות .

·         במגרשי חניה שאינם משרתים בניין או אתר מסוים, יימצאו מקומות החניה הנגישים קרוב לכניסה הנגישה למגרש החניה .

·         לצד מקום חניה נגיש יותקנו הנמכת מדרכה, שילוט מתאים ותאורה טובה.

·         בכלי רכב רבים המשמשים אנשים עם מוגבלות פיזית מותקנים אמצעים מיוחדים המסייעים להם להיכנס ולצאת מהרכב, כגון: מתקן לאחסון כיסא גלגלים המוריד את כיסא הגלגלים לצד הנהג, זרוע רובוטית היוצאת מתא המטען ומביאה את כיסא הגלגלים לצד הנהג ומעלונים. אין להציב בסביבת מקום חניה נגיש מכשולים שיפריעו לתפעול מתקנים אלה.

תחנות הסעה לתחבורה ציבורית:

תחנת אוטובוס:

תחנת אוטובוס היא כל עמדה בה עוצר אוטובוס ציבורי.

מה זו תחנת אוטובוס נגישה? תחנה שכולם יכולים לגשת אליה באופן חופשי. בסככה בתחנת אוטובוס יהיה מקום לאדם הנע בכיסא גלגלים. ליד התחנה תהיה רחבת הערכות לטובת אדם הנע בכיסא גלגלים.

הגדרות[7] [8]:

תחנת אוטובוס: עמדה לעצירת אוטובוס שעליו מוצב תמרור 505 .

תמרור 505: תמרור המסמל תחנת אוטובוס עליו מוצגים פירוט הקווים העוצרים בתחנה.

תחנת עמוד: תחנה בה מוצב עמוד עליו מותקן תמרור 505 ולא מוצבת סככת המתנה.

סככת המתנה: סככה עם מקומות ישיבה, מעל הסככה מותקן תמרור 505.

תכנון תחנת האוטובוס וסביבתה, נמצאים באחריות הרשות המקומית ומורכבים משני חלקים עיקריים:

1. נגישות בסביבת תחנת האוטובוס, יעשה ע"פ תקנות הנגישות, כולל אפשרות האוטובוס לעצור בצמוד לתחנה.

2. תכנון מבנה תחנת האוטובוס, יעשה ע"פ תקנות משרד התחבורה, באופן שישרת את כלל הנוסעים: בהיבטים של מידע, נגישות והגנה מתנאי מזג האוויר.

משרד התחבורה משתתף בהקמת סככות בתחנות אוטובוס וזאת בתנאי שדגם הסככה נמצא ברשימת הדגמים שאושרו בידי המשרד. במסגרת אישור סוג הסככה על-ידי משרד התחבורה, יבחנו בין היתר עמידת התחנה וסביבתה בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003  כפי שיפורט בהמשך. הרשות המקומית תתחייב לאחזקה שוטפת של הסככות.

 

מבנה סככת ההמתנה[9]:

הסככה תעמוד בדרישות המופיעות בהנחיות משרד התחבורה לסככות המתנה[10] :

·         מספר מקומות הישיבה יהיה לפחות 4 מקומות.

·         גג הסככה יהיה אטום משמש.

·         דפנות הצד יצופו בחומר נגד קרינה, להגנה מפני השמש.

·         במידה ובוחרים להציב תחנה עם קירות שקופים, יש לדאוג שהזכוכית ממנה הם עשויים תהיה כהה דיה לחסימת הקרינה.

·         יש להציב את הסככה במרחב התחנה, בהתאם להנחיות, כך שיתאפשר שימוש במגן רוח ברוחב מקסימלי (לצורך הגנה על הנוסעים בתחנה מרוח וגשם).

מיקום התחנה:

ישנן שלוש תצורות שונות בהן ניתן להציב תחנת אוטובוס: אנטי מפרץ, ללא מפרץ, מפרץ. הרשות המקומית היא זו שמחליטה כיצד להציב את תחנות אוטובוס בהתבסס על הנחיות התכנון של משרד התחבורה ומשרד השיכון[13].

אנטי מפרץ: תחנה המוצבת על אנטי מפרץ- הרחבת שטח המדרכה לצורך מיקום התחנה ע“י צירוף חלק מרצועת החנייה בסמוך לתחנה לשטח המדרכה. תצורה זו היא המועדפת עבור משתמשי התחבורה הציבורית.

תצורה זו גורמת לעצירת האוטובוס בתחנה לזמן מה ועיכוב התנועה. הדבר מהווה גורם הממתן את התנועה, ומשרת באופן ישיר את ההעדפה הנדרשת ברחובות העיר לתחבורה ציבורית ולהולכי רגל. בנוסף, תחנות 'אנטי מפרץ' מרחיבות את המדרכות, וגוזלות פחות מקומות חנייה ממפרץ מלא (הכולל אלכסוני כניסה ויציאה לאורך התחנה). מכיוון שהאוטובוס אינו נאלץ לסטות מהכביש בכניסה למפרץ וביציאה ממנו, קל לו יותר להיצמד למדרכה, כך שהעלייה והירידה מהמדרכה אל האוטובוס קלה יותר לכלל הנוסעים ולנוסעים עם מוגבלויות בפרט.

למרות יתרונותיה הרבים, תחנת אנטי מפרץ לא מתאימה בכל תנאי[14]. תצורה זו תתאים לכביש שכונתי עם נתיב חניה, כאשר תדירות האוטובוסים העוברים בתחנה נמוך מ10-12 נסיעות בשעה.

תחנה ללא מפרץ:  במידה והתנאים אינם מתאימים להצבת תחנת אנטי מפרץ, הפתרון המועדף מבחינת משתמשי התחבורה הציבורית יהיה בנייתה של תחנה ללא מפרץ, כאשר האוטובוס עוצר בנתיב הנסיעה.  

תחנה במפרץ:  תחנה הממוקמת במפרץ היוצא מהכביש ו"נכנס" אל תוך המדרכה. האוטובוס נכנס אל המפרץ כדי לעצור בתחנה ולאחר שהעלה והוריד נוסעים הוא משתלב חזרה אל הכביש וממשיך בנסיעה.

איסור חנייה בטווח לפני ואחרי התחנה:

בטווח שבין אזור הכניסה לתחנת האוטובוס והיציאה ממנה, חל איסור עצירה וחנייה של רכבים פרטיים. סימון אזור האיסור מתבצע ע"י העירייה באמצעות סימון אבני השפה בצבעי אדום-צהוב, ע"פ תקנות והנחיות להצבת תמרורים, כפי שיפורט בהמשך. ישנה חשיבות רבה לסימון איסור העצירה והחנייה ואכיפתו ע"י הרשות המקומית, שכן הדבר מאפשר לאוטובוס להיכנס לתחנה ולהיצמד לשפת המדרכה, ובכך מתאפשר לכלל הנוסעים ולנוסעים עם מוגבלות בפרט, לעלות לאוטובוס בצורה נגישה ובטיחותית, באותו מפלס וללא ירידה לכביש.          

סימון שפת המדרכה באזור תחנת אוטובוס – איסור חנייה[15]:

ככלל, במקומות בהם אין סימון של אבני השפה, פקודת התעבורה קובעת: כי למעט אירועים חריגים אין לעצור עם רכב בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית וכן בתחום תחנת אוטובוס המוגדר כעשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך. ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר" [16].

אורך הסימון, ייגזר מהיקף פעילות של התחנה, ע"פ מספר כלי הרכב המיועדים לעצור בה, ומידותיהם כמפורט בתקנות[17]. ברב המקרים, מדובר בסימון באורך עשרות מטרים.

 

נגישות תחנת האוטובוס[18]:

 סביבת התחנה:

בהתאם לעקרון הרצף בנגישות, נגישות התחנה תלויה בנגישות מסביבת התחנה אל התחנה עצמה.

·         רוחב המעבר הפנוי בחזית הסככה ועד לשפת המדרכה לא יפחת מ-110 ס"מ על מנת לאפשר מעבר של אדם הנע בכיסא גלגלים.

·         הדרך מהמדרכה הסמוכה אל התחנה ומהתחנה אל רחבת ההערכות תעמוד בדרישות הנגישות (ללא מדרגה או מכשול אחר) ותעבור תחזוקה שוטפת.   

·     

על מנת לאפשר לאוטובוס לעצור במקביל ובצמוד למדרכה, יש לוודא כי אין ברצועת העזר בסביבת התחנה אלמנטים (כגון פחים, צמחייה, מתקני נעילה לאופניים וכו') החורגים למרחק של כ-30 ס"מ מהכביש. יש לשמור על מרחק נקי של כ-12 מטר ממיקום עצירת האוטובוס (כולל סככת ההמתנה ורחבת ההערכות).

·         גובה אבן השפה מעל הכביש, בסביבת תחנת אוטובוס, יהיה 15 ס"מ לפחות. שמירה על גובה תקני של אבן השפה בסביבת התחנה חיונית על מנת ליצור מפלס אחיד בין גובה המדרכה לגובה האוטובוס נמוך הרצפה. מה שמקל את העלייה לאוטובוס הן לנוסעים הנעים בכיסאות גלגלים (אפשרות להורדה יציבה של הרמפה המותקנת באוטובוס), והן לנוסעים עם מוגבלויות פיסיות אחרות.

·         תחנות האוטובוס ישולבו עם שבילי אופניים בהתאם להנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים, כך שלא יפריעו למשתמשים השונים (נוסעים ממתינים בתחנה, הולכי רגל ורוכבי אופניים).

 תחנת האוטובוס עצמה צריכה לעמוד בדרישות הבאות על מנת להיחשב לנגישה:

·         בצמוד לתחנה, בצד ממנו מגיע האוטובוס, סומנה רחבת היערכות פנויה ממכשולים. ברחבה ניתן יהיה לפתוח את מתקן ההרמה (רמפה), כמו כן יתאפשר לנוסע הנע בכיסא גלגלים מרחב תמרון נאות.

·          מסגרת הרחבה תסומן בפס בצבע כחול ברוחב של 8 ס"מ לפחות.

במידה ויש סככת המתנה בתחנה, עליה להיות נגישה לסביבתה. בנוסף, אורך הספסל בתחנה יחושב כך שיישאר מספיק מרווח לנוסע הנע בכיסא גלגלים.

תחנת רכבת קלה ("רכבת מקומית")[19]:

מה זו תחנת רכבת קלה נגישה?

תחנת רכבת קלה מעל הקרקע צריכה לעמוד באותן דרישות של תחנת אוטובוס כדי להיות נגישה. תחנת רכבת קלה מתחת לקרקע צריכה לעמוד באותן דרישות של תחנה מרכזית כדי להיות נגישה. 

·         על תחנת רכבת קלה שעל פני הקרקע יחולו אותן ההוראות החלות על תחנת אוטובוס וזאת ככל שתחנת הרכבת האמורה אינה מצויה במבנה או במתקן מרכזי.

·         תחנת רכבת קלה תת קרקעית או תחנת רכבת קלה שעל פני הקרקע המצויה במבנה או במתקן מרכזי יחולו ההוראות החלות על תחנה מרכזית/תחנת רכבת (מיתקן מרכזי לנוסעים).

·         ברציף התחנה יותקנו סימני הכוונה ללקויי ראיה שיסמנו את מסלול ההליכה לדלתות הנגישות.

·         בהעדר הוראות טכניות מתאימות לביצוע התאמת נגישות שהחובה לבצעה נקבעה  בתקנות אלה, רשאי המנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הדרכים, בהיוועצות עם הנציב, לתת הוראות טכניות לביצועה, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות. "המנהל” לצורך העניין הוא ראש תחום תכנון תחבורה ציבורית במשרד התחבורה.

 

תחנות מרכזית ותחנות רכבת ("מתקן מרכזי")[20]:

תחנה מרכזית לאוטובוסים היא תחנה ממנה יוצאים אוטובוסים רבים ליעדים שונים.

תחנת רכבת בין עירונית היא תחנת רכבת בה עוברות רכבות בין ערים שונות. כמו תחנת רכבת אשדוד עד הלום.

תחנה מרכזית ותחנת רכבת נחשבות בחוק למתקן מרכזי לנוסעים ולכן הן צריכות לעמוד באותן כללי נגישות.

מה הן הדרישות מתחנה מרכזית לאוטובוסים ומתחנת רכבת בין עירונית כדי שיהיו נגישות?

כל אחד יוכל להיכנס לתחנה ולהסתובב בתוכה בצורה בטוחה וחופשית. אנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל כל שירות שקיים בתחנה בצורה שתתאים לצרכים שלהם.

מתקן מרכזי מכל סוג כלשהו לנוסעים (תחנה מרכזית לאוטובוסים, תחנת רכבת, נמל תעופה) מחויב בתקנות נגישות, עם זאת, המנהל הכללי של משרד התחבורה בהתייעצות עם הנציבות לשוויון זכויות והועדה המחוזית לתכנון ולבניה, רשאי לפטור מיתקן מרכזי שבנייתו החלה לפני תחילתן של תקנות אלה מביצוע התקנון כולן או מקצתן.

כניסה נגישה:

·         כניסה נגישה המתפצלת מהדרך הרגילה תסומן בסמל הנגישות הבינ"ל.

·         רוחב הכניסה יתאים למעבר של אדם הנע בכיסא גלגלים.

·         לפני שער הכניסה יהיה משטח חופשי ממכשולים שיאפשר תמרון נאות לאדם הנע בכיסא גלגלים.

·         אין להתקין דלת או שער שהכוח הנדרש לפתיחתם תהיה קשה מדי עבור אנשים עם מוגבלות פיזית.

 דרך נגישה:

·         דרך נגישה המתפצלת מהדרך הרגילה תסומן בסמל הנגישות הבינ"ל.

·         דרך נגישה בתוך תחום המתקן המרכזי ובסביבתו תענה להגדרות להן עונה מדרכה נגישה (כאמור לעיל).

·         בשולי הדרך הנגישה יותקן פס מוביל רצוף, במרקם ובגוון המנוגדים לאלה של המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס"מ לבין 30 ס"מ לטובת לקויי ראיה.

·         דרך נגישה תחבר בין תחנות שבקרבת המיתקן המרכזי והמשמשות אמצעי תחבורה אחרים, לבין מעברי החציה המובילים למיתקן המרכזי, לחניה ולכניסה הנגישה, וכן בין הכניסה הנגישה לבין הרציפים, המעלית, המקומות במבנה המשמשים למתן שירות של תחבורה ציבורית ובכלל זה המודיעין, ודלפקי השירות, השירותים הציבוריים והחנויות, וכן בין הרציפים שבו.

·         עלה הפרש הגובה בין מפלסים בכניסה למיתקן המרכזי או בתוכו על 300 ס"מ, תותקן מעלית בין המפלסים.

במיתקן מרכזי שבנייתו הסתיימה לפני כניסת התקנות לתוקף (שנת 2003) ניתן להתקין מעלון אנכי לגישור על הפרש גבהים של עד 150 ס"מ.

·         במיתקן מרכזי שנבנה לאחר כניסת התקנות לתוקף (שנת 2003), יותקנו מעלית או כבש על מנת לאפשר מעבר נגיש בין המפלסים.

·         במעבר חציה שבתחום המיתקן המרכזי, יותקן התקן להשמעת אות קולי בזמן חציית הולכי רגל.

·         במיתקן תחבורתי, ובו רציף המשרת קו אוטובוס עירוני, תוקצה רחבת היערכות כפי שפורט לעיל בדרישות לתחנת אוטובוס נגישה .

·         הוצבו במיתקן מרכזי מיתקנים למעבר נוסעים, (כדוגמת המחסומים המוצבים בכניסה וביציאה מתחנת רכבת) מיתקן אחד לפחות, בכל אזור שבו הם הוצבו יותאם למעבר אדם הנע בכיסא גלגלים ויהיה זמין לשימושו.

דרישות נוספות לנגישות ללקויי ראיה בתחנת רכבת:

·         שפת הרציף המקבילה לפסי הרכבת תסומן לכל אורכה בפס בצבע צהוב או לבן על רקע הנוגד את סביבתו, ברוחב של כ-14 ס"מ.

במרחק של כ-55 ס"מ משפת הרציף ולכל אורכו, יותקן משטח אזהרה בעל מרקם המנוגד למרקם המשטח הסמוך לו, ברוחב של כ-30 ס"מ.